מאת: עו"ד צבי קן-תור ועמית עכו |
ניוד עובדים לישראל לצורכי עבודה החל בשנת 1993 עם אישור ממשלת ישראל לגיוס נרחב של עובדים זרים לתחומי החקלאות והבנייה. בשנת 2012, הגיוס הפרטי של עובדים זרים בתחומים אלו עבר תהליך רגולציה ומאז הוא נעשה באמצעות ממשלת ישראל ותאגידי כח אדם מורשים לטיפול בכח אדם זר. בכך נפסקה התנהלות במסגרתה נגבו מהעובדים הזרים דמי גיוס מופקעים במדינות מוצאם. שיטה זו היתה נצלנית ולא ראויה.
במסגרת הרגולציה החדשה, חתמה ישראל הסכמים בילטרליים עם מדינות נבחרות, אשר מהוות מקור עיקרי של עובדים זרים המגיעים לישראל. בין היתר, נחתמו הסכמים עם תאילנד לעובדים בתחום החקלאות, וכן עם בולגריה, מולדובה ורומניה לעובדים בתחום הבנייה.
הדרך שנקבעה על ידי מדינת ישראל נמצאה כיעילה והגונה ביותר לגיוס עובדים זרים בתחום הבניין. הסכמים אלו סכמים מיושמים ע"י תאגידי כח אדם מורשים לטיפול בעובדים זרים בתחום הבניין והחקלאות.
ההסכמים הבילטרליים נחתמים בין ישראל לבין מדינת מוצאם של העובדים הזרים, ובהתאם לעמידה בתנאים מסוימים, העובד הזר מגויס על ידי תאגיד כח האדם, ומוצב בפרויקטים רלוונטיים בתחום הבנייה והחקלאות.
תהליך הגיוס החדש, הפועל בישראל מספר שנים, הוכח כמוצלח הן מבחינה מקצועית (ביחס לאיכות העובדים) והן מבחינה אתית וציבורית. ההליך מסדיר את הגיוס טרם ההגעה לישראל ואת הליך בחירת העובדים, ומבטיח שמירה על זכויות העובדים, כולל אמצעים המונעים או לכל הפחות ממזערים דמי תיווך אסורים מהעובד. לעיתים קרובות דמי תיווך אלו מובילים את העובדים הזרים לקחת הלוואות מהשוק האפור, דבר התורם לשחיתות נוספת ולעיתים אף לסחר בבני אדם.
מצב נוכחי של המחסור הנוכחי בעובדים זרים בתחום הבנייה, החקלאות והתעשייה (עובדי צווארון כחול):
מאז פרוץ המלחמה, כ-80,000 עובדים פלסטינים, יחד עם 20,000 שוהים בלתי חוקיים וכמה אלפים של עובדים זרים, בעיקר ממולדובה ו, עזבו את ישראל. כתוצאה מכך, התעשייה נותרה עם כ-17,000 עובדים זרים ו-20,000 ערבים ישראלים, המובילה לתפעול בתפוקה נמוכה של כ-30%, במיוחד באתרי בנייה. בעיה זו החריפה בשל התגובה האיטית לצמב הקיים של רשויות המדינה, אשר על אף מאמציהם הצליחו לגייס עד כה כ-1,000 עובדים חדשים, וקיימת אי וודאות ביחס להשלמת הפערים. באופן דומה, נפגעה גם החקלאות הישראלית, הממוקמת בעיקר בצפון ובדרום הארץ, אשר מסתמכת על אלפי פועלים תאילנדים ופלסטינים. עובדים תאילנדים רבים עזבו את ישראל לאחר המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, וככל הנראה, פלסטינים מעזה לא ייכנסו לעבוד בישראל, לפחות לא בעתיד הקרוב.
המלצות לרפורמה ממשלתית
ממשלת ישראל בוחנת אפשרויות להסרת המגבלות ולאפשר גיוס עובדים זרים ממדינות אשר אין לה איתם הסכמים בילטרליים, בעודה מחויבת למניעת דמי גיוס, ומתן תשומת לב לזכויות העובדים הזרים בכל התהליך.
הוועדה התייחסה לסוגיות מעשיות הקשורות לגיוס העובדים הזרים בתחומי הבנייה והחקלאות, וכיצד ניתן להתמודד עם חוסרי העובדים הנובעים מהמלחמה. הוועדה בחנה מתווה עבודה אשר יאפשרו גיוס עובדים זרים מבלי להסתמך על הסכמים בילטרליים.
חקלאות: בדיון שנערך לאחרונה גיבשה מדינת ישראל תוכנית חירום אשר תאפשר לנייד 5,000 עובדים זרים ממדינות שלא בהכרח קיימים בינה לבין ישראל הסכמים בילטרליים. מהלך הזה נבע כתוצאה מהחוסר של עובדים בעקבות עזיבתם של הפועלים התאילנדים והפועלים הפלסטינים. עם זאת, קיים חשש בקרב החקלאים לגבי גיוס של עובדים ממדינות שאינן מוכרות. הוועדה הדגישה את הצורך להבטיח שחקלאים ינצלו את התוכנית באופן אקטיבי, ויעסיקו את אותם עובדים למטרתם המיועדת.
ענף הבנייה
על פי הנהלים הקיימים, התאחדות הקבלנים מחזיקה כיום במונופול על הסמכות הבלעדית למיון עובדים בחו"ל. לפיכך הוצע כי גורמים אחרים יוכלו לטפל ביעילות בהליך המיון כדי לתמוך במתווה העבודה המוצע, ובכך, הלכה למעשה, לבטל את המונופולים הקיימים.
לטענת התאחדות הקבלנים, הכרחי שהמיונים בחו"ל יישארו מקיפים, גמישים ומסתגלים. אלו אשר יעברו בהצלחה את המיונים צריכים להיות מוכשרים לעבודה בישראל אצל כל קבלן בענף הבניין, בין אם הוא עוסק בהקמת בניין מגורים או בתשתיות. סינון העובדים אמור להביא לקבלת התאמה הולמת לקבלן, שכן כל אי התאמה עלולה לגרום לפגיעה בעובד שהגיע לישראל ללא משפחתו. אם העובד אינו מיישר קו עם צרכי הקבלן, חובת ההתאחדות לטפל בנושא בהקדם כדי למנוע השלכות שליליות, לרבות אפשרות של ישליחת העובד בחזרה.
אינטרסים נוגדים
לפני כשבועיים, אחד מארגוני העובדים הבולטים ביקר את ההחלטה להביא עובדים ללא ההסכמים הבילטרליים. בתגובתם הדגישו הארגונים את התפקיד החשוב של ההסכמים הבילטרליים בהגנה על זכויות העובדים ותנאים העסקתם, כולל מניעת עמלות תיווך גבוהות. עובדים המגיעים לישראל ללא הסכמים אלה, נמצאים תחת חובות בארץ מוצאם, ומוצאים את עצמם ללא כוח מיקוח, מה שמשאיר אותם חשופים לניצול ולפגיעה במקום העבודה.
בתגובה הוקם צוות המורכב מיחידות שונות ברשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה, על מנת לחקור ולצמצם בעיות מסוימות ולפתוח צווארי בקבוק. תפקידם הוא לנתח מידע זמין ונתונים היסטוריים כדי לזהות ולמנוע את הבעיות הללו. הצוות הגיש לאחרונה למנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה את רשימת מדינות הנמצאות בסיכון גבוה, וייעץ שלא לנייד עובדים ממדינות אלו, בהתבסס על קריטריונים מובהקים.
המלצות קן-תור & עכו: גיוס אתי לתחומי הבנייה והחקלאות
השימוש בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות מאפשר את גיוס עובדים זרים לעבודה בישראל באופן יעיל ומוסרי, תוך מניעת שחיתות, ניצול, וסחר בבני אדם בהתאם לסטנדרטים האתיים הבינלאומיים.
הביטול הזמני של דרישת ההסכמים הבילטרליים על ידי מדינת ישראל, אשר נובע מהמלחמה, העלה חששות לגבי גיוס עובדים באיכות נמוכה יותר כמו גם אפשרות לפגיעה בזכויותיהם תוך קידום לא רצוי של פרקטיקות לא אתיות על ידי מתווכים כח אדם המעורבים בתהליך הגיוס.
קן-תור & עכו מציעים אלטרנטיבות מעשיות, תוך עשיית שימוש בפלטפורמות דיגיטליות באינטרנט המציעות פתרונות נגישים, מהירים, מקצועיים, אמינים ואתיים יותר, השומרות על זכויותיהם של העובדים זרים. על ידי גיוס ישיר על ידי מעסיקים ישראלים, ללא הצורך בתיווך, מייעלות הפלטפורמות הללו את התהליך ומבטלות הלכה למעשה כל אפשרות לגביית עמלות תיווך מהעובדים ובכך תורמות באופן משמעותי למניעת שחיתות.
קיימות בעולם פלטפורמות בודדות המקיימות את דרישות הגיוס האתי (Ethical Recruitment) בהתאם למסמך האו"ם המפרט את יעדי האו"מ לשנת 2030 (מטרה מספר 8). פלטפורמות אלו מאפשרות תקשורת ישירה בין עובדים זרים למעסיקים ישראלים, המאפשרות למעסיק להעריך באופן ישיר את כישורי העובד, להציג לו את תנאי העסקה, לענות על שאלותיו ולזרז את תהליך הגיוס בצורה יעילה וחסכונית, ללא עמלות תיווך מהעובד – בכל שלב של התהליך.
אחת מהפלטפורמות המובילות בעולם מופעלת בישראל על ידי השותפה האמריקאית של Relo360 Israel, Joblio המתמחה בגיוס אתי. הנוכחות הקריטית של פלטפורמות אלו מבטיחה שקיפות מרבית ועמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר לאורך תהליך הגיוס. מעסיקים ועובדים כאחד מכירים בהשלכות של אי ציות, ומטפחים יחסים המבוססים על אמון הדדי ויושר.
חיוני שמדינת ישראל תבחן את האפשרויות הללו וכן תבחן פתרונות גלובליים קיימים להתמודדות עם האתגרים הקיימים בטווח הגיאופוליטי בו אנו נמצאים. הערכת יעילותם של הפלטפורמות הטכנולוגיות יכולה להוביל לרגולציה נכונה וצודקת בנוגע לנוף הגיוס בישראל.
מוזמנים לקרוא עוד על הנושא באתר שלנו:
