ויזת עבודה בישראל ליהודים ותושבים חוזרים
ראשי » תחומי עיסוק » מחלקה ישראלית » ויזת עבודה בישראל ליהודים ותושבים חוזרים
אשרות עבודה לזכאי חוק שבות ויהודים בישראל
דיני הכניסה לישראל קובעים מספר אפשרויות עבור "זכאי שבות", אזרחי חוץ לעבוד כחוק בישראל ולשהות בה. ישנם שיקולים רבים אשר יש לשקול לפני קבלת החלטה בדבר התהליך הנכון שישיג את יעדיך.
בבקשות מכח חוק השבות קיימות חמש אפשרויות של אשרה. למעט עלייה, האשרות תקפות לשנה וניתנות להארכה.
משף הזמן עד לקבלת האשרה של חמש האפשרויות הוא ממוצע. חשוב לציין שכל בקשה נבדקת לגופה ופרקי הזמן יכולים להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
להלן פירוט האפשרויות:
ארץ ישראל תמיד הייתה מרכז היקום היהודי, אך במשך מאות שנים החלום לעבור לישראל היה, בדיוק כך – חלום.
בחוק החוק השבות קיבל המושג "עלייה" משמעות רשמית ומשפטית, ובכך, "לעשות עלייה" פירושו לעבור לישראל ולהיות אזרח ישראלי.
תהליך העלייה בישראל יכול לפעמים להיות מסובך בגלל הבדלי תרבות ושפה.
קן-תור & עכו יכולים לסייע לכם בתהליך המסובך של הכנות לקראת העלייה, טיפול בקשתכם במשרד הפנים בישראל או הכנת תיקכם לעיבוד קונסולרי.
בתחילת התהליך, נסייע לכם בגיבוש זכאותכם לעלייה מכוח חוק השבות ועבודה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובמיוחד משרד הפנים, עד שתקבלו אזרחות ודרכון ישראלי.
פרק זמן- בין 8-12 שבועות ממועד הגשת הבקשה.
עולים חדשים יכולים להגיש בקשה לקבלת מעמד תושב קבע במקום אזרח. לצורך כך, חלה דרישה ממבקש הבקשה להצהיר על ביטול האזרחות.
בתחילת התהליך, נסייע לכם בגיבוש זכאותכם לעלייה מכוח חוק השבות ועבודה עם משרדי הממשלה הרלוונטיים ובמיוחד משרד הפנים, עד שתקבלו מעמד של תושב קבע בישראל.
פרק זמן- בין 8-12 שבועות ממועד הגשת הבקשה.
הבחירה בין עליה עם אזרחות או תושבות תלויה ברצונו האשי של העולה ולרוב תושפע ממגוון סיבות לרבות מגבלות ביחס לרכישת אזרחות נוספת ואחרות.
בודק עליה הינה אשרת תושבות זמנית בישראל מסוג א-1, המוענקת לזכאי חוק השבות. התושבות מאפשרת ליחידים לחוות את החיים בישראל לפני שהם מקבלים את ההחלטה המכריעה הסופית לגבי קבלת עלייה.
בעלי אשרת א-1 זכאים לקבל תעודת זהות (בדומה לזו שהונפקה לישראלים אך בצבע אחר) הכוללת מספר זהות.
בעלי אשרת א-1 אינם אזרחי ישראל ואינם רשאים להחזיק דרכון ישראלי. בסוף תקופה זו ניתן להגיש בקשה לעלייה או מעמד זמני אחר.
קן-תור & עכו יכולים לסייע לכם בתהליך המסובך של הכנות לקראת התהליך, טיפול בקשתכם במשרד הפנים בישראל או הכנת תיקכם לעיבוד קונסולרי. לקן-תור & עכו נסיון רב בקבלת אשרה מיוחדת זו. בתחילת התהליך אנו נסייע לכם בגיבוש זכאותכם לתהליך במסגרת חוק השבות ונעבוד עם ממשלת ישראל, ובמיוחד משרד הפנים עד שתקבלו תושבות ישראלית.
פרק זמן- בין 8-12 שבועות ממועד הגשת הבקשה.
אשרת עבודה בישראל ב-1 יהודי נועדה לצורך מתן רישיון עבודה בישראל לאזרח זר בגיר שחוק השבות חל עליו ואינו אזרח/תושב ישראל.
אשרת עבודה זמנית בישראל ליהודי ב-1 הינה ויזת עבודה מיוחדת המוענקת רק למי שזכאי ע"פ חוק השבות לעלייה. בעלי אשרת ב-1 ליהודי זכאים לקבלת ויזת עבודה בישראל בדרכון אך אינם זכאים לקבל תעודת זהות, אינם אזרחי ישראל, אינם תושבים ואינם זכאים לקבל דרכון ישראלי.
לאחר השלמת חמש שנים ניתן להגיש בקשה לעלייה או בודק עלייה או לבקש תושבות A-5 (ראה לעיל).
קן-תור & עכו יכולים לסייע לכם בתהליך המסובך של הכנות לקראת התהליך, טיפול בקשתכם במשרד הפנים בישראל או הכנת תיקכם לעיבוד קונסולרי במידת הצורך. בתחילת התהליך אנו נסייע לכם בהפגנת זכאותכם לתהליך זה מכוח חוק השבות ועבודה עם ממשלת ישראל הרלוונטית, ובמיוחד משרד הפנים עד שתקבלו ויזת עבודה ישראלית.
פרק זמן- בין 4-7 שבועות ממועד הגשת הבקשה.
אשרת ב-2 יהודי נועדה לצורך מתן רישיון ביקור/תיירות בישראל לאזרח זר בגיר שחוק השבות חל עליו ואינו אזרח/תושב ישראל.
אשרת תייר זמנית ליהודי ב-2 הינה אשרת ביקור מיוחדת המוענקת רק למי שזכאי ע"פ חוק השבות לעלייה. בעלי אשרת ב-2 ליהודי זכאים לקבלת האשרה בדרכון אך אינם זכאים לקבל תעודת זהות, אינם אזרחי ישראל, אינם תושבים ואינם רשאים להחזיק בדרכון ישראלי. חל איסור לעבוד בישראל באשרה זו.
לאחר השלמת חמש שנים ניתן להגיש בקשה לעלייה או בודק עלייה או לבקש ויזת עבודה בישראל ב-1 יהודי (ראה לעיל).
החוק והנוהל מאפשרים להגיש בקשה למתן רישיון והארכתו רישיון עד לתקופה של 60 חודשים במצטבר מיום הכניסה. ההארכה יכולה להינתן עד לתקופה של 24 חודשים, בכפוף לשיקול דעתה של רשות האוכלוסין וההגירה.
פרק זמן לקבלת האשרה- בין 4-7 שבועות ממועד הגשת הבקשה.
קן-תור & עכו הינו הגורם המוביל בישראל ב 25 השנה האחרונות בתחום ההתאזרחות ואשרות עבודה למומחים. צוות המשרד חיבר מספר ספרים בתחום. עו"ד דניאל אספירו, אשר משמש כראש צוות דיני התאזרחות במשרד, ריכז כאן תשובות לשאלות נפוצות:
ש. כיצד ניתן לקבל אזרחות ישראלית לבן/בת זוג של אזרח ישראלי. ?
ת. בן/בת זוג של אזרח ישראלי רשאי לקבל אזרחות ישראלית באמצעות "הליך מדורג".
הליך מדורג נועד לבחון את אמיתות וכנות מערכת היחסים בין בני הזוג. את הבקשה ניתן להגיש בקונסוליה או בלשכת רישום האוכלוסין לפי כתובת מגורי האזרח הישראלית. להליך מספר שלבים. אורך התהליך הוא כ- 4.5 שנים עבור זוג נשוי, ו כ 7 שנים עבור זוג שאינו נשוי. לאחר הגשת הבקשה מתקיימת ביקורת של משרד הפנים. לאחר השלב הראשון זכאי האזרח הזר לקבל מעמד של תושב ארעי, שמאפשר קבלת היתר עבודה כללי, תעודת זהות, חברות בקופת חולים, וכו'. בסוף התהליך יוכל בן הזוג הלא ישראלי לקבל מעמד של אזרח או תושב קבע בישראל.
ש. מהן דרישות הזכאות של אדם יהודי ולא יהודי לקבל אזרחות ישראלית?
ת. בהתאם לחוק השבות, כל יהודי זכאי להיות אזרח בישראל על ידי עלייה לישראל. הזכות קיימת גם לקרובי משפחה של היהודי, כולל לבן / בת הזוג , לילדיו ובני זוגם, ולנכדיו ובני זוגם, ובלבד שהיהודי לא המיר את דתו, ואין לו כוונות זדון כנגד מדינת ישראל. הורה אינו יהודי למי שזכאי לאזרחות על פי חוק השבות לא זכאי לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.
ש. האם ילד של אזרח ישראלי שנולד בחו"ל רשאי להירשם כאזרח ישראלי?
ת. ילד שנולד בחו"ל להורה ישראלי יליד ישראל, הוא אזרח ישראלי מלידה, ללא תלות בכך שביקרו בישראל או ברישום כלשהוא. מי שנולד בחו"ל להורה ישראלי, שלא נולד בישראל, עשוי להיות אזרח ישראלי על ידי עלייה. כל אזרח ישראל שנולד לו ילד בחו"ל חייב להודיע על כך לפקיד הרישום ולרשום את הילד. אי מתן הודעה מהווה עבירה מתמשכת.
ש. כיצד מתבצע רישום ילד של אזרח ישראלי שנולד בחו"ל?
ת. כאשר האם ישראלית, הילד יוכר כאזרח ישראלי בכפוף להוכחת הקשר למשל ע"י הצגת תעודת לידה. כאשר האב ישראלי והאם אינה כזאת, אבל בני הזוג נשואים על פי הדין המקומי, האב הישראלי יצטרך להמציא הוכחות נוספות כגון תעודת נישואין, תעודת לידה ומסמכים נוספים המעידים על הקשר בין בני הזוג.
כאשר האב ישראלי ובני הזוג לא נשואים, צפוי שהאב יידרש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בישראל על מנת לקבל פסק דין קובע את האבהות. ביה"ד יכול לבקש מהאב לספק אסמכתאות כמו בדיקת DNA להוכחת האבהות, פסה"ד מאפשר את רישום הילד כאזרח ישראלי במשרד הפנים.
משרד הפנים בישראל רשאי לבקש אישור אבהות, ועושה זאת מידי פעם, גם מאב שנשוי לאם.
ש. מה הנוהל לקבלת אזרחות ישראלית כאשר אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, ששהה בחו"ל מעל שנתיים ברציפות לפני שובו לישראל, ובן הזוג השני זכאי לאזרחות ישראלית על פי חוק השבות?
ת. בן הזוג בעל האזרחות הישראלית צריך להגיש בקונסוליה הישראלית או בלשכת רישום האוכלוסין בקשה של "תושב חוזר" בהתאם לכתובת המגורים האחרונה או העתידית בישראל.
• "מדען חוזר" ו"יזם עסקי" זכאים למעמד של "תושב חוזר" רק לאחר שהייה בחו"ל של לפחות חמש שנים ברציפות לפני החזרה לישראל.
• לאזרח ישראלי בעל מעמד של תושב חוזר, יכולים להיות ילדים או בני זוג במעמד של קטין חוזר, אזרח עולה, או עולה. ב/בת הזוג של תושב חוזר רשאים להגיש בקשה לעלייה.
ש. האם אזרח ישראלי לשעבר, שוויתר על אזרחותו הישראלית, בין אם היה מבוגר או קטין, זכאי לקבל שוב מעמד של אזרח ישראלי?
ת. כן. אזרח ישראלי לשעבר רשאי להגיש בקשת לקבלה מחודשת של האזרחות. עליו לצרף מסמך רשמי המאשר את הוויתור על האזרחות הישראלית.
ש. האם ישראל מאפשרת אזרחות כפולה או משולשת נוסף לאזרחות ישראלית?
ת. כן. החוק הישראלי לא דורש וויתור על אזרחות אחרת, ולא מגביל את מספר האזרחויות. מומלץ לבדוק אם המדינות האחרות מאפשרות אזרחות כפולה ומשולשת.
ש. האם שירות צבאי מהווה תנאי לזכאות של יהודים או לא יהודים לקבלת אזרחות ישראלית?
ת. לא. שירות צבאי כשלעצמו אינו מהווה תנאי לקבלת או שמירת אזרחותו של מי שזכאי מכוח חוק השבות, בין אם הוא יהודי או לא יהודי. הדבר נכון גם לגבי בני זוג מאותו המין.
ש. היכן ניתן להגיש בקשות למשרד הפנים?
ת. ניתן להגיש כל בקשה בקונסוליה הישראלית במיקום הנוכחי של האזרח הישראלי או במשרד הפנים בכתובת המגורים העדכנית בישראל של האזרח הישראלי.
• לכל בקשה יש לצרף רשימת מסמכים שונה.
לקן תור & עכו ניסיון רב במתן סיוע מגוון בכל הנוגע לוויזה על בסיס יהדות ו/או אזרחות ישראלית.
תושבים חוזרים
אזרח ישראלי.
בן 17 ומעלה בעת שובו לישראל.
היה תושב ישראל בעבר.
שהות בחו"ל: שהה בחו"ל תקופה רצופה בת שנתיים לפחות לפני השיבה לישראל. "תקופה רצופה" – אדם שביקר בארץ עד 4 חודשים בכל שנת היעדרות, השהייה בחו"ל תיחשב לו כרצופה.
"יזם עסקי": יהיה זכאי לסיוע מאגף יזמות לאחר ששהה בחו"ל תקופה בת חמש שנים לפחות.
"מדען חוזר": יהיה זכאי לסיוע מהמרכז לקליטה במדע, לאחר ששהה בחו"ל במשך תקופה בת חמש שנים לפחות.
ביקורים בארץ: ביקר בארץ לסירוגין או ברציפות לא יותר מארבעה חודשים בכל שנת היעדרות (בשנתיים האחרונות לפני השיבה או שלוש שנים ליזמים וחמש שנים למדענים). ביקור שיחל בשנה אחת ויימשך ברצף לשנה הבאה ייחשב כביקור אחד.
השהות בחו"ל אינה לרגל שליחות: "תושב חוזר" או בן/בת זוגו או אחד מהוריו, לא נשלח לחו"ל כדי להיות מועסק מטעם אחד מהגורמים המפורטים להלן (אלא אם עברו חמש שנים מתום השליחות):
- מדינת ישראל.
- רשות מרשויות מדינת ישראל (כולל חברות ממשלתיות).
- ההסתדרות הציונית העולמית או רשות מרשויותיה.
- הסוכנות היהודית.
- קרן קיימת לישראל.
- קרן היסוד.
- המגבית המאוחדת.
- הבונדס.
לא קיבל בעבר סיוע כתושב חוזר ממשרד העלייה והקליטה, אלא אם חלפו עשר שנים מאז קבלת הסיוע האחרון, ובתנאי שהתושב חוזר לאחר שהות של לפחות שש שנים בחו"ל.
לתשומת ליבכם: פרודים, גרושים או בני זוג המקדימים את שובם לישראל החוזרים עם ילדיהם, חייבים להמציא תצהיר נוטריוני או תצהיר בפני הקונסול הכללי הישראלי של בן / בת הזוג שנותרו בחו"ל על הסכמתו/ה להחזקת הילד/ים ברשות בן/בת הזוג החוזר לישראל, או פסק דין מבית משפט המעיד שהילדים ששבו עימם הם בחזקתם החוקית הבלעדית.
- מחלקה ישראלית
- אשרות עבודה ב-1 | הי-טק וקטגוריות נוספות
- אשרת משקיע ב-5
- ויזת עבודה בישראל ליהודים ותושבים חוזרים
- אשרת עבודה מסוג ב-1 עבור עיתונאי זר
- הליך לבני זוג זרים
- בית הדין לעררים ובתי הדין לעבודה
- מעמד צבאי | בן מהגרים | פטור משירות
- ביקורות עובדים זרים ואכיפה
- חובות המעביד לפי עובד זר
- מדריכים
- אגרות מדינה