הליך מדורג - בן/בת זוג של אזרח/ית ישראל
מדינת ישראל מאפשרת רכישת אזרחות או תושבות לבני זוג של אזרחים ישראלים, נשואים ושאינם נשואים, ואף לבני זוג מאותו המין, באמצעות חוקים שונים, וביניהם חוק האזרחות, חוק הכניסה לישראל, ובאמצעות נהלים שונים ובתוכם נהלי הליך מדורג.
עורכי הדין של קן-תור עכו מנוסים היטב בתהליך, ויכולים לספק הכוונה ותמיכה מקצועית בכדי להקל על התהליך.
התהליך כולל :
- ייעוץ משפטי ייעוץ ביחס מסמכים הדרושים לתהליך.
- הכנת הבקשה.
- קביעת פגישות אצל רשות האוכלוסין וההגירה.
- ליווי לרשות האוכלוסין וההגירה.
- הכנה לפני הראיונות.
- נוכחות בראיונות.
- ייעול התהליך.
- פתרון מחסומי תרבות ושפה מול הרשויות בישראל בכלל ורשות האוכלוסין וההגירה בפרט.
ל- KTA ניסיון רב שנים במתן ייעוץ ושירות משפטי הנוגעים לקבלת מעמד בישראל וגם ויזת לבני זוג של ישראלים.
בבקשות לקבלת מעמד מכח ההליך המדורג קיימות שתי אפשרויות – נשואים ולא נשואים. יחד עם זאת, בכל תהליך קיימות מספר אפשרויות של אשרה.
פרקי הזמן של כלל האפשרויות הוא ממוצע. כל בקשה נבדקת לגופה ופרקי הזמן יכולים להשתנות בהתאם.
להלן פירוט האפשרויות:
הליך זה מורכב ממספר צעדים שנועדו לבחון את כנות הקשר הזוגי.
התהליך רלוונטי לאזרח ישראלי שהתחתן עם אזרח/ית זר/ה בחו"ל, ללא תלות באם הזוג נפגש בישראל או בחו"ל.
רשות האוכלוסין וההגירה קבעה מספר תנאים ראשוניים שיש לעמוד בהם לפני תחילת כל שלב בתהליך:
- הנישואים בין בני הזוג יהיו כנים, כלומר לא נעשו באופן פיקטיבי על מנת שבן הזוג שאינו -ישראלי יקבל מעמד עובד/תושב/אזרח בישראל.
- על בני הזוג להיות כנים, לא להסתיר עובדות רלוונטיות ולא לספק פרטים כוזבים ו/או לא מספקים.
- על בני הזוג להוכיח שחייהם המשותפים מבוססים בישראל- קיימת דרישת שהות של 75% בשנה קלנדרית של בני הזוג בישראל.
- על רשות האוכלוסין וההגירה להיות משוכנעת כי בן הזוג הזר אינו מהווה שום סיכון לבריאות הציבור, לביטחון הציבור או לביטחון הלאומי.
- יש לחדש את האשרה מכח הליך מדורג כל שנה לכל היותר עד לסיום ההליך המדורג, אלא אם רשות האוכלוסין וההגירה העניקה אשרה לפרק זמן קצר משנה.
שלבי התהליך:
אזרחים ישראלים ובעלי מעמד של תושב קבע רשאים להגיש בקשה להליך מדורג לבני זוג נשואים. שלבי התהליך זהים אך פרקי הזמן שונים.
- שהייה בישראל באשרת ב-2 מבקר או באמצעות הזמנה כאשר בן הזוג הזר שוהה מחוץ לישראל.
כאשר בן הזוג הזר שוהה מחוץ לישראל, קיימות שתי אפשרויות:
- בכפוף לשיקול דעת רשות האוכלוסין וההגירה, קיימת אפשרות לרשום הערה במערכת הממוחשבת, לפיה בן הזוג הזר רשאי כניסה לישראל, ובכך הביקור בקונסוליה מתייתר.
- בן הזוג הזר, הזקוק לאשרת ביקור בישראל לפני הכניסה (בשל אזרחותו, לדוגמא סין, הודו, תאילנד) כתוצאה מאזרחותו, חייב לקבל אשרת ביקור B-2 מהקונסוליה הישראלית במקום מגוריו בחו"ל, על בסיס בקשת בן / בת זוג הישראלי למעמד עבור ויזת בן הזוג הנוסף אשר הוגשה לרשות האוכלוסין וההגירה. תוקף אשרת המבקר שניתנה במסגרת התהליך הוא עד שלושה חודשים.
- שהייה בישראל במסגרת אשרת עבודה ב-1
לאחר כניסה לישראל ולאחר תקופה של כמספר חודשים, ועל פי שיקול דעתה של רשות האוכלוסין וההגירה, בן הזוג הזר יקבל ויזת עבודה ב-1 לתקופה של 6-10 חודשים, המאפשרת לבן/בת הזוג לעבוד כחוק עבור כל מעסיק בישראל, ללא צורך של המעסיק לקבל היתר העסקה מיוחד לעובד זר. על בן הזוג הזר לדאוג לביטוח בריאות פרטי תקף לכל אורך האשרה.
- השהייה בישראל במסגרת אשרת תושב ארעי (א-5)
לאחר תקופה של כ 8-12 חודשים, ניתנת לבן הזוג הזר אשרת א-5, המעניקה לבן הזוג הזר מעמד זמני בישראל, לרבות תעודת זהות ארעית.
האשרה מספקת זכויות סוציאליות לבן הזוג הזר מהמוסד לביטוח לאומי (ביטוח לאומי), ביטוח בריאות על פי החוק פנסיה ועוד.
בעלי אשרת א-5 מכח ההליך המדורג אינם אזרחי ישראל ואינם רשאים להחזיק דרכון ישראלי.
- סיום התהליך וקבלת מעמד
- אזרחות- לאחר כ 5 שנים לפחות מתחילת התהליך, בן/בת הזוג הזר רשאים לבקש אזרחות ישראלית, עם מעמד זהה לבן/בת הזוג הישראלי.
- תושבות קבע- לאחר 63 חודשים לפחות, שבמהלכן יינתן למוזמן רישיון ישיבה ועבודה מסוג ב-1 לתקופה של 27 חודשים, ורישיון לישיבת ארעי א-5 למשך 36 חודשים לפחות. לאחר מכן, ניתן יהיה להגיש בקשה לתושבות קבע בסוף התקופה.
- זוגות מאותו מין שנישאו יקבלו לאחר כ 7 שנים רישיון לישיבת קבע תחילה ורק לאחר קבלתו הם יכולים להגיש בקשה למעמד של תושב קבע, בדומה להליך מדורג בני זוג חיים משותפים (לא נשואים).
- בני זוג שהתחתנו בנישואי אל-סלבדור יוכרו כבני זוג חיים משותפים.
- בני זוג שהתחתנו בנישואי יוטה יירשמו כנשואים, אך בהתאם לשיקול דעת רשות האוכלוסין וההגירה, מסלול בני הזוג יוכר כהליך מדורג לבני זוג נשואים או חיים משותפים.
תהליך זה מורכב ממספר צעדים שנועדו לבחון את כנות הקשר הזוגי.
התהליך רלוונטי לאזרח ישראלי המקיים חיים משותפים ללא נישואין, לרבות ובני זוג מאותו מין שנישאו או שמקיימים חיים משותפים ללא נישואין (ידועים בציבור) וכן בני זוג שנישאו בנישואי אל סלבדור, ללא תלות באם הזוג נפגש בישראל או בחו"ל.
רשות האוכלוסין וההגירה קבעה מספר תנאים ראשוניים שיש לעמוד בהם לפני תחילת כל שלב בתהליך:
- הקשר בין בני הזוג יהיה כנה, כלומר לא נעשה באופן פיקטיבי על מנת שבן הזוג שאינו -ישראלי יקבל מעמד עובד/תושב/אזרח בישראל.
- על בני הזוג להיות כנים, לא להסתיר עובדות רלוונטיות ולא לספק פרטים כוזבים ו/או לא מספקים.
- על בני הזוג להוכיח שחייהם המשותפים מבוססים בישראל.
- על רשות האוכלוסין וההגירה להיות משוכנעת כי בן הזוג הזר אינו מהווה שום סיכון לבריאות הציבור, לביטחון הציבור או לביטחון הלאומי.
שלבי התהליך:
אזרחים ישראלים ובעלי מעמד של תושב קבע רשאים להגיש בקשה להליך מדורג לבני זוג לא נשואים. שלבי התהליך זהים אך פרקי הזמן שונים.
- שהייה בישראל באשרת מבקר או באמצעות הזמנה כאשר בן הזוג הזר שוהה מחוץ לישראל.
- בן הזוג הזר, הזקוק לאשרת ביקור בישראל לפני הכניסה (בשל אזרחותו, לדוגמא סין, הודו, תאילנד) כתוצאה מאזרחותו, חייב לקבל אשרת ביקור B-2 מהקונסוליה הישראלית במקום מגוריו בחו"ל, על בסיס בקשת בן / בת זוג הישראלי למעמד עבור ויזת בן הזוג הנוסף אשר הוגשה למשרד הפנים. אשרת מבקר שניתנה במסגרת התהליך תוקפה הראשוני עד שלושה חודשים.
- שהייה בישראל במסגרת אשרת עבודה ב-1
לאחר תקופה של כחודשיים, ועל פי שיקול דעתה של רשות האוכלוסין וההגירה, בן הזוג הזר יקבל ויזת עבודה ב-1 לתקופה של 12 חודשים, המאפשרת לבן/בת הזוג לעבוד כחוק עבור כל מעסיק בישראל, ללא צורך של המעסיק לקבל היתר העסקה מיוחד לעובד זר. אורך תקופת האשרה הוא 36 חודשים לפחות, כאשר פגישה אצל רשות האוכלוסין וההגירה תתקיים אחת לשנה.
- השהייה בישראל במסגרת אשרת תושב ארעי (א-5)
לאחר תקופה של 36 חודשים לכל הפחות, ניתנת לבן הזוג הזר אשרת א-5, המעניקה לבן הזוג הזר מעמד זמני בישראל, לרבות תעודת זהות ארעית. אורך תקופת האשרה הוא 48 חודשים לפחות.
האשרה מספקת זכויות סוציאליות לבן הזוג הזר מהמוסד לביטוח לאומי (ביטוח לאומי), ביטוח בריאות על פי החוק פנסיה ועוד.
בעלי אשרת א-5 מכח ההליך המדורג אינם אזרחי ישראל ואינם רשאים להחזיק דרכון ישראלי.
- סיום התהליך וקבלת מעמד
- תושבות קבע עבור קשר עם אזרח ישראלי- לאחר כ 7 שנים לפחות מתחילת התהליך, בן/בת הזוג הזר רשאים לבקש מעמד של תושב קבע, בהתאם למעמד של בן/בת הזוג הישראלי.
- תושבות קבע עבור קשר עם תושב קבע ישראלי- לאחר כ 9 שנים לפחות מתחילת התהליך, בן/בת הזוג הזר רשאים לבקש מעמד של תושב קבע, בהתאם למעמד של בן/בת הזוג הישראלי- 48 חודשים לפחות ברישיון ב-1 ו 60 חודשים לפחות ברישיון א-5.
לרשות האוכלוסין וההגירה שיקול דעת בלעדי ביחס להענקת אשרה ו/או מעמד.
שאלות נפוצות
- כיצד ניתן לקבל אזרחות ישראלית לבן/בת זוג של אזרח ישראלי. ?
תשובה- בן/בת זוג של אזרח ישראלי רשאי לקבל אזרחות ישראלית באמצעות "הליך מדורג".
הליך מדורג נועד לבחון את אמיתות וכנות מערכת היחסים בין בני הזוג. את הבקשה ניתן להגיש בקונסוליה או ברשות האוכלוסין וההגירה לפי כתובת מגורי האזרח הישראלי. להליך מספר שלבים. אורך התהליך הוא כ- 5 שנים עבור זוג נשוי, ו כ 7 שנים עבור זוג שאינו נשוי. לאחר הגשת הבקשה מתקיימת ביקורת של רשות האוכלוסין וההגירה. לאחר השלב הראשון, בו הוענקה אשרת ב-1 מכח ההליך המדורג, האזרח הזר עלול להיות זכאי לקבל מעמד של תושב ארעי, שמאפשר קבלת היתר עבודה כללי, תעודת זהות, חברות בקופת חולים, ועוד. בסוף התהליך יוכל בן הזוג הלא ישראלי לקבל מעמד של אזרח או תושב קבע בישראל.
- האם האזרח הזר יכול לשהות בישראל במעמד הגשת הבקשה המקוונת?
תשובה- על פי מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה, על בן הזוג הזר לשהות מחוץ לגבולות ישראל במעמד הגשת הבקשה. חריג לכך הוא כאשר האזרח הזר שוהה באופן חוקי בישראל. מאחר ופרק הזמן עלול להיות ארוך ומעבר למועד האשרה החוקי, על האזרח הזר לגשת לרשות האוכלוסין וההגירה ולבקש הארכת אשרה עד למועד קיום פגישה ראשוני אצל הרשות.
- אם הפסקנו את ההליך המדורג עקב מעבר לחו"ל, האם יתנו לנו להמשיך את ההליך המדורג מהמועד בו הוא נפסק?
על פי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה, על בני הזוג להוכיח מגורים משותפים בישראל. ברגע שתנאי זה לא מתקיים, ההליך המדורג נפסק לאלתר. יחד עם זאת, בסיטואציה בה בני הזוג שהו בעבר בישראל וההליך המדורג נפסק, ניתן להגיש בקשה מיוחדת לרשות האוכלוסין וההגירה להמשיך את ההליך מהמועד בו הוא נפסק. רשות האוכלוסין וההגירה תבחן את הבקשה ורשאית להמשיך את ההליך המדורג או לבקש להחילו מחדש.
- אין ביכולתי להגיש בקשה מקוונת. מה ניתן לעשות?
ככל שאין באפשרות המבקש להגיש בקשה מקוונת מטעמים שונים, עליו לגשת ללשכת הרשות הקרובה לאזור מגוריו, לחלון המודיעין ולהסביר את הבעיה. נציג שרות בחלון המודיעין ישקול את הדברים, ויוכל להתייעץ בגורמים המקצועיים הרלבנטיים בלשכה ככל שיהיה צורך בכך. ככל שיתרשם שאכן ישנו קושי בהגשה, ימסור למבקש את רשימת המסמכים שעליו להציג בהגשת הבקשה ויקבע למבקש תור להגשת הבקשה.
- הגשנו בקשה להליך מדורג חיים משותפים ובמהלכה התחתנו בחו"ל. האם עלינו להתחיל את הבקשה לבני זוג נשואים מחדש? מה עלינו לעשות?
כאשר בן הזוג הזר שוהה בישראל כחוק ובני הזוג מעוניינים לצאת לחו"ל להינשא, באפשרות האזרח הישראלי לגשת לרשות האוכלוסין וההגירה בהתאם למקום מגוריו ולהגיש בקשה לאשרת כניסה חוזרת עבור האזרח הזר על מנת לצאת לחו"ל ולהינשא.
אם הבקשה אושרה ובני הזוג התחתנו אזרחית בחו"ל, עליהם להגיש בקשה אצל הרשות לשינוי ההליך מלא נשואים לנשואים. לרשות האוכלוסין וההגירה שיקול דעת אם לאשר את שינוי ההליך ואף אם להוסיף את פרק הזמן שעבר במועד ההליך המדורג לבני זוג חיים משותפים לטובת הליך מדורג לבנו זוג נשואים.
- יש לי תיק פלילי. האם ההליך יאושר?
על פי מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה, בעל עבר פלילי (האזרח הישראלי והאזרח הזר) הינו לא רק מי שהורשע בביצוע עבירה פלילית, אלא גם מי שמבוקש או חשוד בביצוע עבירה המצביעה על מסוכנות. ברגע שקיים חשש (מב"ד- ממתין לבירור דין), ההליך המדורג ייעצר עד לסיום בירור העניין.
- הגשנו בקשה מקוונת אך קיבלנו הודעה מרשות האוכלוסין וההגירה להשלמת מסמכים. מה עלינו לעשות?
במידה ונמצא כי המסמכים שהוגשו בעת הגשת הבקשה אינם מספקים ו/או אינם תקינים, רשות האוכלוסין וההגירה תמסור רשימה מפורטת בכתב של כלל המסמכים שעליהם להמציא מחדש. פרק הזמן שיינתן להשלמת המסמכים הוא 45 יום ממועד המצאת ההחלטה.
אם כל המסמכים המבוקשים לא יומצאו בהתאם לדרישת הרשות, הבקשה תבוטל ועל בני הזוג להגיש בקשה חדשה.
קיימת אפשרות להגשת בקשה חריגה להארכת מועד ה 45 ימים לתקופה של עד 45 ימים נוספים, אך היא נתונה לשיקול דעת רשות האוכלוסין וההגירה. אם בקשת התוספת נדחתה, הבקשה תבוטל ועל בני הזוג להגיש בקשה חדשה.
קביעת הורות ואזרחות לילד
החוק הישראלי קובע כי כל ילד שנולד להורה אזרח ישראלי הינו אזרח ישראלי מכוח לידה.
כאשר האם ישראלית, הילד יוכר כישראלי בכפוף להוכחת פרי בטן.
במידה ובני הזוג אינם נשואים או גרים יחד כאשר האב הוא ישראלי, האב יידרש על ידי משרד הפנים להגיש תביעה לאבהות בבית המשפט לענייני משפחה לבירור ההורות.בית המשפט ידרוש בדרך כלל מהאב הוכחות להורות, כמו בדיקת DNA על מנת לרשום את הילד כאזרח ישראלי במשרד הפנים.
ל- KTA ניסיון רב שנים במתן ייעוץ ושירות משפטי הנוגעים לרישום הוורות בישראל.
- מחלקה ישראלית
- אשרות עבודה ב-1 | הי-טק וקטגוריות נוספות
- אשרת משקיע ב-5
- ויזת עבודה בישראל ליהודים ותושבים חוזרים
- אשרת עבודה מסוג ב-1 עבור עיתונאי זר
- הליך לבני זוג זרים
- בית הדין לעררים ובתי הדין לעבודה
- מעמד צבאי | בן מהגרים | פטור משירות
- ביקורות עובדים זרים ואכיפה
- חובות המעביד לפי עובד זר
- מדריכים
- אגרות מדינה