מאת עו"ד עמית עכו |
שיעור הפרשות המעסיק המינימליות למומחה זר העובד בישראל הינו 12.5% משכרו (6.5% לרכיב תגמולים, ו-6% לרכיב פיצויים), ו-6% משכרו על ידי העובד (קיזוז ע"י המעסיק מן השכר).
זכות זו לתשלום הכספים הינה זכות קוגנטיבית של העובדים אל מול המעסיק, ואין העובדים יכולים להסתפק בחלק מהסכום המגיע להם כ"פשרה הולמת", קרי: חובת המעסיק לשלם להם על פי חוק.
על פי צו הרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה (פורסם 2011) הפרשות החובה יחולו על שכר הברוטו של המומחה או השכר הממוצע במשק, כפי שזה מוגדר בכל שנה ע"י הביטוח הלאומי: הנמוך מביניהם.
חריג לכך הוא במידה והוסכם בין המעסיק למומחה כי ישולמו לו הפרשות הגבוהות מהשכר הממוצע במשק כאמור לעיל.
הפרשות המעסיק צריכות להיעשות לקרן פנסיה, קופת גמל, או ביטוח מנהלים בהתאם לבחירת העובד. הואיל וקיים קושי במציאת קרן פנסיה אשר תקבל את כספי המומחים הזרים (בשל היותם זרים) הוגדר חלף הפקדה לבנק המזרחי לחשבון מיוחד לצורך כך).
סיכום:
בהתאם לאמור לעיל, וביעדר הסכם אחר בין העובד למעסיקו, תוכל המעסיקה להסתפק בשכר הממוצע לפי ביטוח לאומי כבסיס להפקדות הפנסיונות בסך 12,536 ש"ח בחודש (2024), ולא מתוך ברוטו שכר המומחים.
ביחס לפיקדון: מניסיוננו, על מנת לשחרר פיקדון ביחס למומחים זרים, כל שתתבקש החברה הוא להמציא אישורי יציאה מהארץ על מנת להיווכח כי העובדים יצאו. טרם נתקלנו במקרים בהם נתבקשנו להעביר ביחס למומחים הוכחות להפקדת הפנסיה ו/או כל תשלום אחר תשלום בגינו.
