ניכויים מותרים לעובדים זרים וזכויות ביטוח לאומי

מאת: עו"ד עמית עכו |

העסקת עובד זר בישראל דומה להעסקת עובד ישראלי בכל הנוגע לניכויי שכר. עם זאת, יש לקבל את הסכמת העובד בחוזה ההעסקה לניכויים הבאים:

מס הכנסה ביטוח לאומי – העובד הזר אינו נחשב תושב ישראל לצורך תשלומי ביטוח לאומי. בנוסף, לתאילנד אין הסכם ביטוח לאומי עם ישראל. חלק מהוצאות ביטוח הבריאות – עד שליש מהסכום שהוציא או התחייב המעסיק. חלק מהוצאות הדיור – בהתאם למקום המגורים, סכום ההוצאה – עד התקרה החוקית:

• ירושלים: 492.39 ש"ח לחודש.
• תל אביב: 559.90 ש"ח לחודש.
• חיפה: 373.30 ש"ח לחודש.
• מרכז: 373.30 ש"ח לחודש.
• דרום: 331.86 ש"ח לחודש.
• צפון: 305.34 ש"ח לחודש.

ניכוי עבור ביטוח בריאות דיור: עד 25% מהשכר. החזר הוצאות טיסה כנגד חשבונית והוכחת תשלום בהסכמת העובד מראש. מקדמות והלוואות שניתנו כנגד הסכם והסכמת העובד לניכוי שלהן. כל ניכוי אחר שהוסכם עם העובד (למשל, נזקים לדירה).

ניכויים נוספים:

ביטוח פנסיוני (אופציונלי): מעסיקים יכולים לנכות עד 6% משכר העובד עבור תרומות לביטוח פנסיוני, אך הדבר דורש את הסכמת העובד. אם לא הוסכם, יבוצעו רק תרומות המעסיק, ולא יבוצע ניכוי משכר העובד. דמי חברות באיגוד: ניכויים עבור דמי חברות באיגוד או דמי ארגון תלויים בכך שהעובד הזר הוא חבר. ניתן לנכות דמי חברות אלו אם נקבעו בצו הרחבה או בהסכם קיבוצי.

מהן זכויות הביטוח הלאומי של העובד הזר:

זכויות הביטוח הלאומי הניתנות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] 1995 (להלן – החוק) ניתנות בעיקר לתושבי ישראל. עובד זר, לפי הגדרה, אינו נחשב תושב ישראל, כפי שמפורט להלן. עם זאת, לפי הוראות החוק, כל עובד זר מבוטח בענפי הביטוח הבאים (למרות שאינם תושבי ישראל):

א. ביטוח נפגעי עבודה, לפי הוראות פרק ה' לחוק; ענף זה מבטח את העובד ובני משפחתו במקרה של פגיעה בעבודה, בתנאים דומים לאלו החלים על עובד ישראלי. יש לציין כי ביטוח נפגעי עבודה כולל גם מגוון רחב של הטבות בעין (טיפולים רפואיים, שיקום וכו'), ולא רק הטבות כספיות (זה חשוב מאוד, שכן המחוקק ביקש לשלול הטבות ממי ששוהה בישראל באופן בלתי חוקי – ראו להלן).

ב. ביטוח פשיטת רגל או חדלות פירעון של מעסיק, לפי הוראות פרק ח' לחוק; ענף זה מבטיח, בכפוף למגבלות שנקבעו בחוק, את תשלום שכר העובד ותשלום תרומות הביטוח הלאומי לקרן פנסיה, כאשר המעסיק אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו כלפי עובדיו. גם כאן, תנאי הביטוח דומים בעיקר לאלו של עובד ישראלי.

ג. ביטוח אימהות, לפי פרק ג' לחוק; במסגרת ענף ביטוח זה, עובד זר או אשת עובד זר המועסקת בישראל זכאים ל: i. מענק אשפוז (מענק המשולם לבית החולים בו אושפזה האם, לכיסוי הוצאות האשפוז). ii. מענק לידה (מענק המשולם לאם בבית החולים, ממומן על ידי המוסד לביטוח לאומי). iii. קצבת לידה (קצבה המשולמת במשך 9 חודשים למי שילדה שניים או יותר ילדים בלידה אחת).

שלושת ההטבות הנ"ל משולמות לעובד זר או למי שנשואה לעובד זר, גם אם היא אינה מועסקת בעצמה. תנאי הביטוח דומים לאלו של תושבי ישראל, עם שתי חריגות – עבור העובד הזר, נדרש שהלידה התרחשה בישראל, ושלאם (או לבן זוגה) יש לפחות 6 חודשי עבודה רצופים בישראל. זה מצוין במפורש בהוראות סעיף 40(א) לחוק.

iv. קצבת אימהות (הטבה שנועדה להחליף את שכר העובד); הטבה זו משולמת רק למי שהועסק בישראל במשך התקופה המינימלית הנדרשת ליצירת זכאות, בתנאים דומים לאלו הנדרשים מעובד ישראלי.

ד. קצבת ילדים, לפי הוראות פרק ד' לחוק; תשלום הקצבה מתאפשר לפי הוראות סעיף 65(א)(2) לחוק, הקובע כי גם "אדם השוהה בישראל" ייחשב כמבוטח לצורך פרק ד' (גם אם אינו תושב ישראל). למרות שמטרת ההוראה המקורית לביטוח "אדם השוהה בישראל" הייתה שונה, היא משמשת כיום לתשלום קצבאות ילדים לילדי עובדים זרים, כפי שצוין. עם זאת, יש לציין כי מספר הזכאים לקצבה בהקשר זה הוא מינימלי ומוערך בכמה עשרות בלבד. זאת משום שהזכאות לקצבה מותנית בשהות חוקית בישראל (ראו התייחסות מפורטת להלן), ובשל העובדה שרוב העובדים הזרים השוהים חוקית בישראל עושים זאת ללא ילדיהם.

זכות לשירותי בריאות:

מאחר שעובד זר אינו נחשב תושב ישראל, הוא אינו מבוטח לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות). עם זאת, מכוח הסמכות שניתנה בחוק עובדים זרים (איסור העסקה בלתי חוקית והבטחת תנאים הוגנים) 1991 (להלן – חוק עובדים זרים), שר הבריאות הוציא צו הקובע הסדר מפורט ומחייב לביטוח עובד זר בישראל, במסגרת ביטוח בריאות פרטי.

בנוסף לאמור לעיל, עובד זר זכאי לזכויות הניתנות לפי חוק זכויות החולה, 1996, שאינן מותנות בתושבות (באופן טבעי, אלו זכויות מוגבלות מאוד, ובמצבים רפואיים הדורשים התערבות דחופה).