מאת דניאל אספירו, שותף |
ישנם מאות אלפי ישראלים שגרים בחו"ל. לחלקם ילדים שנולדו בישראל, ולחלקם ילדים שנולדו בחו"ל. מה קורה כאשר ילדים אלה מגיעים לגיל גיוס לצה"ל. האם הם חייבים בגיוס לצה"ל? פטורים ממנו? יכולים לקבל דחיית שרות? ועוד שאלות משיות רבות שלחלק מהן ננסה להתייחס כאן.
יש מספר דרכים חוקיות להתמודד עם הנושא ובדרך כלל הסיבוכים נובעים בעיקר מהזנחה של הורים שנמנעים מלטפל במועד.
בישראל האזרחות של קטין נקבעת על פי אזרחות הוריו, ללא תלות למקום הלידה. קטין שהוא אזרח ישראלי, אמור להסדיר את מעמדו הצבאי בהגיעו לגיל 16, גם אם הוא שוהה בחו"ל. אם לא יעשה זאת הרי שגם אם נולד בחו"ל, כאשר אחד מהוריו הוא אזרח ישראלי עלול להחשב כחייב בשרות צבאי
כאזרח ישראלי.
יליד חו"ל או "בן מהגרים" זכאי לקבלת פטור משירות צבאי. ניתן להסדיר זאת מראש ע"י פנייה יזומה לשגרירות ישראל או לפנות לשלטונות הצבא בארץ. פטור משרות צבאי ינתן ליליד חו"ל כלומר למי שנולד בחו"ל להורה ישראלי וגר שם מאז שנולד. ולבן מהגרים כלומר לאזרח ישראלי שעבר לחו"ל יחד עם הוריו לפני גיל 13, וגר בחו"ל עם הוריו עד גיל 18, או שעבר לחו"ל בין גיל 13 ל 16, וגר בחו"ל עם הוריו עד גיל 21. בן שליחים שגר בחו"ל עם לפחות אחד מהוריו שעובד בגוף ישראלי רשמי או בגוף בינלאומי מטעם גוף ישראלי אינו פטור משירות צבאי, אבל יכול לבקש דחיית שירות עד שיגיע לגיל 20.
אם הקטין הישראלי לא יסדיר את מעמדו לפני הכניסה לישראל, הוא עלול להיות מעוכב על ידי משטרת הגבולות או אפילו להעצר כעריק משירות צבאי. כדי להימנע מהגשת כתב אישום פלילי עקב אי התייצבות לשירות, רישום פלילי, סיכון באי חידוש הדרכון הישראלי חובה לטפל בעניין מראש.
ל Kan-Tor & Acco ניסיון רב במתן סיוע בנוגע לשירות בצה"ל, כולל אימות מידע על שירות צבאי, קביעה האם אדם מחויב לשירות, וכן הגשת בקשות לדחיית שירות ואשרות כניסה לישראל.