מאת דניאל אספירו, שותף
תקציר: פליט הוא אדם שיש לו פחד מבוסס היטב בין היתר מפני רדיפה בארץ מוצאו, בשל אחת מחמש העילות הקבועות באמנת הפליטים של האו״ם. בישראל, כל בקשת מקלט נבחנת על ידי יחידת RSD (היחידה לבחינת בקשות מקלט) ברשות האוכלוסין וההגירה. בדרך כלל יש לזמן תחילה תור מקוון, ולאחר מכן להגיש את הבקשה באופן אישי. כל עוד הבקשה תלויה ועומדת, חובה לחדש את האשרה במועד. מעט מאוד בקשות מתקבלות, ולאורך השנים הוכרו פחות מ-1% מהן. אם הבקשה נדחתה, ניתן לערער, אך המועדים קצרים.
רבים מבני קהילת הפליטים בישראל חיים כאן שנים ארוכות. חלקם מעולם לא הגישו בקשה למקלט. אחרים הגישו בקשה לפני זמן רב ועדיין ממתינים לתשובה. רבים אינם בטוחים מה כולל ההליך ומהן זכויותיהם.
מאמר זה מסביר בשפה פשוטה כיצד מגישים בקשת מקלט. נסביר מי נחשב פליט, איך מגישים את הבקשה, מה קורה בראיון ומה ניתן לעשות אם הבקשה נדחתה. לסקירה של תחומי העיסוק שלנו, ראו את עמוד שירותי הגירה לישראל.
מיהו פליט? ההגדרה באמנת הפליטים של האו״ם
ישראל חתמה על אמנת הפליטים של האו״ם משנת 1951 ועל הפרוטוקול לה משנת 1967. האמנה מגדירה מיהו פליט. לפי סעיף 1א(2) לאמנה, פליט הוא אדם הנמצא מחוץ לארץ מוצאו ויש לו פחד מבוסס היטב מפני רדיפה. עליו לחשוש מרדיפה זו בשל גזעו, דתו, לאומיותו, השתייכותו לקבוצה חברתית מסוימת או דעותיו הפוליטיות. כמו כן, עליו להיות בלתי מסוגל, או בשל אותו פחד בלתי רוצה, לבקש את הגנת מדינתו.
"מבוסס היטב" פירושו שני דברים: עליכם לחשוש באמת, וצריכים להיות לחשש זה טעמים טובים המבוססים על עובדות.
האמנה כוללת גם את עקרון אי-ההחזרה (non-refoulement, סעיף 33). מדינה אינה רשאית להחזיר פליט למקום שבו חייו או חירותו יהיו בסכנה. אמנה נפרדת, אמנת האו״ם נגד עינויים, אוסרת אף היא להחזיר אדם למדינה שבה נשקף לו סיכון ממשי לעינויים.
רדיפה לעומת העמדה לדין
להבחנה זו חשיבות רבה. העמדה לדין פירושה האשמה וענישה בגין עבירה. רדיפה פירושה פגיעה חמורה בשל מי שאתם או בשל מה שאתם מאמינים בו.
חשש מעונש על עבירה פלילית רגילה אינו מספיק בדרך כלל. עם זאת, במקרים מסוימים העמדה לדין עלולה להפוך לרדיפה. דוגמה אחת היא כאשר העונש חמור בהרבה בעניינכם בשל דתכם, מוצאכם האתני או השקפותיכם הפוליטיות. דוגמה נוספת היא עונש קיצוני או בלתי מידתי ביחס למעשה. דוגמה שלישית היא כאשר ה"עבירה" אינה אלא אמתלה להעניש אתכם על דעותיכם או על זהותכם.
כליאה במחנות עבודת כפייה, מעצר ללא משפט ותנאים הדומים לעבדות עשויים להגיע כדי רדיפה. בשנת 2016 קבעה ועדת חקירה של האו״ם כי באריתריאה בוצעו פשעים נגד האנושות, ובהם שעבוד. ראיות מסוג זה יכולות לתמוך בבקשה פרטנית.
אנשים מסוימים מוחרגים מן ההגנה, למשל מי שביצעו פשעים חמורים שאינם פוליטיים או נטלו חלק ברדיפת אחרים.
המסגרת המשפטית בישראל ותפקידה של יחידת RSD
בישראל אין חוק מקלט ייעודי שחוקק בכנסת. הבקשות מטופלות לפי נוהל מנהלי של רשות האוכלוסין וההגירה, יחד עם חוק הכניסה לישראל, התשי״ב-1952. הנוהל תוקן מספר פעמים, ולכן יש לבדוק תמיד את הנוסח העדכני.
מאז 2009 אחראית יחידת RSD ברשות האוכלוסין וההגירה על בחינת בקשות המקלט. קודם לכן ביצעה עבודה זו נציבות האו״ם לפליטים (UNHCR). היחידה מראיינת את המבקשים, בוחנת את הראיות ואת המידע על ארץ המוצא, ומכינה המלצה.
תיקים רבים מועברים לאחר מכן לעיון הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שהיא ועדה בין-משרדית. ההחלטה הסופית מתקבלת על ידי שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך.
שלב אחר שלב: כיצד מגישים בקשת מקלט
השלב הראשון הוא זימון תור מקוון. כיום, הגשת בקשה מתחילה בדרך כלל בבקשה מקוונת לזימון תור. לאחר מכן מתייצבים באופן אישי ומגישים את הבקשה במשרדי יחידת RSD. הביאו עמכם מסמכי זיהוי וכל ראיה שברשותכם. בשלב הרישום נרשמים פרטיכם ונלקחות טביעות אצבע. לתמונה כללית של אופן ניהול הליכי ההגירה בישראל, ראו את עמוד הגירה לישראל.
לאחר הרישום מתבצעת בדיקה ראשונית. בקשות שנראות על פניהן חסרות בסיס עשויות להיות מנותבות למסלול מהיר. לאחר מכן מתקיים הראיון המלא, שבו קצין מטעם היחידה שואל שאלות מפורטות על סיפורכם. לבסוף מתקבלת החלטה בכתב. הדבר עשוי לארוך זמן רב.
הנוהל כלל דרישה להגיש את הבקשה בתוך שנה מיום הכניסה לישראל. בקשה מאוחרת עשויה לחייב הסבר מניח את הדעת. הכללים בנקודה זו עשויים להשתנות, ולכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני ההגשה.
הראיון: כיצד להתכונן
כתבו את סיפורכם באופן ברור וכרונולוגי: תאריכים, מקומות, אנשים ואירועים. הקפידו על עקביות. סתירות בין גרסאותיכם משמשות לעיתים קרובות נימוק לדחיית בקשות. אספו מסמכים, תמונות, רשומות רפואיות ופרטי עדים.
בקשו מתורגמן בשפתכם ובניב שלכם. אם אינכם מבינים דבר מה, אמרו זאת לקצין מיד. לאחר הראיון, בקשו עותק של פרוטוקול הראיון ושמרו עליו היטב.
מעמדכם כל עוד בקשת מקלט שהגשתם תלויה ועומדת
רוב המבקשים מקבלים רישיון ישיבה מסוג 2(א)(5) (אשרת שחרור בתנאים). יש לחדש אותו באופן סדיר. לעולם אל תחמיצו מועד חידוש. החמצת חידוש עלולה לגרום לבעיות חמורות, ובהן סיכון למעצר. בדקו בכל פעם את מועד החידוש הרשום על האשרה.
מי מגיש בקשת מקלט כיום
הקבוצות הגדולות ביותר הן אריתראים וסודאנים, ובהם יוצאי דארפור, הרי הנובה והנילוס הכחול. בפועל, רובם מוגנים מכוח מדיניות אי-הרחקה ולא מכוח הכרה פרטנית כפליטים. אלפי בקשות שלהם ממתינות שנים ללא החלטה.
בשנים האחרונות הוגשו גם בקשות רבות מאזרחי אוקראינה, גאורגיה, רוסיה ובלארוס, וחלקן מאזרחי אתיופיה, קונגו, טורקיה ואיראן.
מעמד פליט ניתן לעיתים נדירות מאוד. לאורך השנים אושרו בישראל פחות מ-1% מבקשות המקלט. פליטים מוכרים מקבלים רישיון ישיבה זמני מסוג א/5.
מעמד הומניטרי למבקשים מסודאן
החל משנת 2018 קיבלו כמה מאות סודאנים, בעיקר יוצאי דארפור, מעמד הומניטרי עם רישיון ישיבה מסוג א/5. אין זה מעמד פליט, אך הוא מעניק יציבות רבה יותר מרישיון 2(א)(5). המדיניות השתנתה לאורך השנים. אם אתם מדארפור, מהרי הנובה או מהנילוס הכחול, שאלו עורך דין אם ייתכן שאתם זכאים לכך כיום.
אם בקשת מקלט שהגשתם נדחתה
דחייה אינה תמיד סוף פסוק. ייתכן שתוכלו להגיש בקשה לעיון חוזר, במיוחד אם יש ראיות חדשות או שנסיבותיכם השתנו. ניתן גם להגיש ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל. לאחר בית הדין לעררים, שלב נוסף אפשרי הוא עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
המועדים להגשת ערר קצרים. פעלו מיד עם קבלת ההחלטה. הביאו לעורך הדין את מכתב ההחלטה ואת פרוטוקול הראיון.
כיצד קן-תור ועכו יכולים לסייע לכם
הצלחת ההליך תלויה בפרטים. האופן שבו אתם מספרים את סיפורכם, הראיות שאתם מציגים והמהירות שבה אתם מגיבים להחלטות, כל אלה עשויים להשפיע על התוצאה. אנו מסייעים למבקשים להכין את הגרסה הכתובה, להתכונן לראיון, לאסוף ראיות ולהגיש עררים.
מאמר זה מהווה מידע כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. אם אתם שוקלים להגיש בקשה, ממתינים להחלטה או קיבלתם החלטת דחייה, אתם מוזמנים לקבוע פגישת ייעוץ עם משרד קן-תור ועכו.
