מאת עמית עכו
עד לאחרונה, לרוב המפעלים, רשתות הקמעונאות ועסקי המזון בישראל לא הייתה דרך מעשית להעסיק עובדים זרים שאינם מומחים. העסקת עובדים זרים התרכזה בענפי הבנייה, החקלאות והסיעוד ובמספר מצומצם של ענפים מוגדרים נוספים. התעשייה והמסחר נשענו בעיקר על עובדים ישראלים, ובמקרים רבים גם על עובדים פלסטינים.
המצב השתנה לאחר אוקטובר 2023. החל משנת 2024 פתחה הממשלה מסלולים להעסקת עובדים זרים בתעשייה ובחלק מענפי המסחר והשירותים. עבור מנהלי משאבי אנוש רבים מדובר בתחום לא מוכר, עם היתרים, מכסות, עלויות וחובות ציות ייחודיים.
מאמר זה מסביר כיצד פועלים המסלולים, במה הם נבדלים זה מזה, מה עלותם ולאן, לדעתנו, הם מתפתחים.
מדוע נפתחו התעשייה והמסחר בישראל להעסקת עובדים זרים
לאחר 7 באוקטובר 2023 השעתה ישראל את היתרי הכניסה של כ-150,000 עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון ומרצועת עזה. במקביל, הגיוס הנרחב של משרתי המילואים הרחיק עובדים ישראלים רבים ממקומות עבודתם, לעיתים קרובות לתקופות ארוכות וחוזרות.
ענפי הבנייה והחקלאות נפגעו ראשונים וזכו לטיפול ראשונים. עד מהרה נתקלו גם מפעלים, רשתות סופרמרקטים, יצרני מזון ומסעדות באותה בעיה: קווי ייצור ומשמרות שלא ניתן היה לאייש.
בתגובה קיבלה הממשלה שורה של החלטות במהלך 2024 ו-2025. החלטות אלה פתחו או הרחיבו מכסות של עובדים זרים בענפים שהיו סגורים ברובם בפני עבודה זרה שאינה מקצועית. היקף המכסות והתנאים שונו יותר מפעם אחת, ולכן על מעסיקים לבדוק תמיד את החלטת הממשלה התקפה באותה עת.
עובדים זרים בתעשייה לעומת מסחר ושירותים: שני מסלולים שונים
קיימים שני מסלולים עיקריים, והשאלה הראשונה היא איזה מהם חל על העסק שלכם.
מסלול התעשייה
מסלול זה מיועד למפעלי ייצור המוכרים כמפעלים תעשייתיים על ידי משרד הכלכלה והתעשייה. מדובר בדרך כלל בתפקידים בקו הייצור, בתפעול ובתחום הטכני. היתר ההעסקה ניתן בדרך כלל ביחס למפעל המסוים. ייתכן שיחולו תנאים נוספים, כגון מיקום המפעל, למשל בפריפריה, או היותו מפעל מייצא או מפעל חיוני.
מסלול המסחר והשירותים
זוהי פתיחה חדשה וצרה יותר, החלה על עסקי קמעונאות ועסקי מזון. הזכאות תלויה בתת-הענף שבו פועל המעסיק ובתפקידים הספציפיים. ייתכן שיחולו מגבלות על היחס בין מספר העובדים הזרים למספר העובדים הישראלים.
בפועל, המסלולים נבדלים זה מזה בשאלה מי קובע את הזכאות, אילו תפקידים מותרים, כיצד מוקצות המכסות ואילו תקרות יחס חלות. מפעל ורשת סופרמרקטים עשויים שניהם להזדקק לעובדים בדחיפות, אך כל אחד מהם יעבור הליך שונה.
העסקת עובדים זרים שלב אחר שלב: מפרסום המשרה ועד הגעת העובד
השלבים המדויקים משתנים ממסלול למסלול ומתעדכנים מעת לעת. הרצף הכללי נראה כך:
- בדיקת זכאות. בדקו אם המפעל או העסק שלכם נכללים במסלול התעשייה או במסלול המסחר והשירותים, והאם עדיין נותרה מכסה פנויה.
- מבחן שוק העבודה. פרסמו את המשרה בשירות התעסוקה וקבלו אישור על כך שלא נמצאו מועמדים ישראלים מתאימים.
- הגשת בקשה לקבלת היתר העסקה. הגישו את הבקשה לרשות האוכלוסין וההגירה בצירוף האגרות והמסמכים הנדרשים, כגון תעודת רישום החברה ואישורים על עמידה בחובות המס. בחלק מהמסלולים נדרשת גם ערבות בנקאית.
- גיוס. הגיוס מתבצע באמצעות הסכם בילטרלי בין ממשלות או, במסלולים שבהם הדבר מותר, באמצעות לשכה פרטית בעלת רישיון.
- אשרה והגעה. העובד מקבל אשרת עבודה מסוג ב/1 בנציגות הישראלית בארצו ונוסע לישראל.
- קליטה. חתמו עם העובד על הסכם עבודה, הסדירו ביטוח רפואי ומגורים, ורשמו את העובד כנדרש.
הסכמים בילטרליים (G2G)
ישראל מגייסת חלק ניכר מהעובדים הזרים באמצעות הסכמים בין-ממשלתיים. הסכמים אלה נועדו להבטיח שקיפות בהליך הגיוס ולמנוע מהעובדים לשלם דמי תיווך אסורים. לישראל הסדרים בילטרליים עם מספר מדינות, ובהן הודו, סרי לנקה, אוזבקיסטן, מולדובה, תאילנד והפיליפינים.
לא כל הסכם חל על התעשייה או על המסחר, וההסדרים משתנים לאורך זמן. בנוסף, ערוצי הגיוס הבין-ממשלתיים איטיים לעיתים קרובות יותר משמעסיקים מצפים. לפני שאתם מתכננים את הגיוס סביב מדינת מקור מסוימת, בדקו אילו הסכמים חלים כיום על המסלול שלכם.
רמות שכר, עלויות מעסיק וזכויות חובה של עובדים זרים
העובדים הזרים זכאים לכל הפחות לשכר המינימום הקבוע בחוק. שכר המינימום עודכן באפריל 2025 לכ-6,250 ₪ לחודש במשרה מלאה. הוא מתעדכן מעת לעת, ולכן יש לבדוק את הסכום העדכני. בחלק מהמסלולים או אצל חלק מהמעסיקים ייתכן שהשכר ייקבע מעל שכר המינימום.
מעבר לשכר הבסיס, לעובדים אותן זכויות כמו לעובדים ישראלים, ובהן גמול שעות נוספות, מנוחה שבועית וחופשה שנתית על פי חוק, וכן הפרשות לפנסיה ודמי הבראה. על המעסיק גם להסדיר ביטוח רפואי פרטי ולספק מגורים הולמים, כאשר כל ניכוי משכר העובד מוגבל לתקרות המותרות.
המעסיקים נושאים גם בעלויות נוספות, ובהן היטל עובדים זרים שנתי, המחושב כשיעור מהשכר בשיעורים המשתנים לפי ענף ותקופה, וכן אגרות היתר ועלויות גיוס. נתונים אלה משתנים לעיתים קרובות. בנו את התקציב על בסיס השיעורים הרשמיים העדכניים, ולא על הערכות ישנות.
ציות לאחר הגעת העובד ומלכודות נפוצות
אישור היתר העסקה הוא נקודת ההתחלה של חובות המעסיק, ולא נקודת הסיום שלהן. הרשימה שלהלן מפרטת את התחומים העיקריים שיש לבדוק.
חוזה וביטוח. יש למסור לעובד הסכם עבודה בכתב בשפה שהוא מבין, ולוודא שקיים כיסוי ביטוח רפואי בתוקף כבר מיום העבודה הראשון.
מגורים ושכר. המגורים חייבים לעמוד בתקנים הנדרשים. תלושי השכר צריכים להיות מפורטים, הניכויים חייבים להיות כדין, ויש לטפל כראוי בהפרשות לפנסיה ובכל פיקדון נדרש.
היטל, דיווח וחידושים. שלמו את ההיטל במועד, דווחו לרשות האוכלוסין וההגירה כאשר עובד עוזב או מפסיק לעבוד, ועקבו אחר מועדי פקיעת ההיתרים והאשרות.
בטיחות. יש להעביר הדרכת בטיחות המותאמת לשפת העובד.
היכן מעסיקים נתקלים בקשיים
הבעיות הנפוצות ביותר שאנו פוגשים מתחילות עוד לפני הגעת העובד. זמני הטיפול ארוכים, והמכסות עלולות להיגמר לפני שהבקשה מאושרת. לאחר שאושרה העסקת העובדים הזרים, מחסור במגורים בסמוך למפעל או לחנות עלול להפוך למכשול ממשי.
שימור העובדים הוא אתגר נוסף, שכן חלקם עוברים למעסיקים אחרים או לענפים אחרים. מעסיקים נקלעים לקשיים גם כאשר הם מעסיקים עובדים באמצעות קבלני כוח אדם בלי לבדוק את רישיונותיהם ואת מעמדם החוקי, או כאשר הם אינם ערוכים לביקורות של רשויות האכיפה של דיני העבודה.
לבסוף, לשכות גיוס הגובות מהעובדים דמי תיווך אסורים יוצרות עבור המעסיק סיכון הנוגע לסחר בבני אדם וסיכון תדמיתי, גם כאשר המעסיק עצמו לא היה מעורב בכך באופן ישיר.
עמדתנו: עתיד המסלולים ושוק העבודה הישראלי
לדעתנו, עתידם של מסלולים אלה תלוי במידה רבה במצב הביטחוני ובהחלטות מדיניות.
אם המצב הביטחוני יתייצב, משרתי המילואים ישובו לעבודה וחלק מהעובדים הפלסטינים יורשו לחזור, המכסות עשויות להצטמצם. הממשלה שואפת זה מכבר להגביל את המספר הכולל של עובדים זרים בישראל. בנק ישראל וארגון ה-OECD הזהירו כי הסתמכות על עבודה זרה בשכר נמוך עלולה לבלום את הצמיחה בפריון.
אם המחסור יימשך, המסלולים החדשים עשויים להפוך לחלק קבוע משוק העבודה. חלק מהמעסיקים כבר בנו את פעילותם סביב העובדים הזרים.
כך או כך, אנו צופים שלוש מגמות: השקעה גוברת באוטומציה, מאמצים מוגברים לשילוב חרדים וערבים אזרחי ישראל בשוק העבודה, ודיון מתמשך בהשפעת העבודה הזרה על שכרם של עובדים ישראלים בעלי כישורים נמוכים. על המעסיקים לראות בעבודה הזרה רכיב אחד באסטרטגיית כוח האדם שלהם, ולא את כולה.
משרד קן-תור ועכו מלווה מפעלי תעשייה, רשתות קמעונאות ועסקי מזון בבדיקת זכאות, בהגשת בקשות להיתרים, בבחירת ערוצי הגיוס ובציות השוטף. אם אתם שוקלים להעסיק עובדים זרים, אנו מזמינים אתכם לקבוע פגישת ייעוץ לבדיקת זכאות, כדי שנוכל לבחון אם העסק שלכם עומד בתנאים ולתכנן איתכם את ההליך.
מאמר זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
