מאת דניאל אספירו, שותף
הליך פונדקאות המתבצע מחוץ לישראל עשוי לאפשר לילד שנולד כתוצאה מההליך לרכוש אזרחות ישראלית מכוח הקשר ההורי שלו להורה ישראלי[1]. עם זאת, כאשר ההורות אינה ניתנת לרישום באופן ישיר מכוח מסמכי הלידה והקשר הגנטי, נדרש להסדיר תחילה את מעמד ההורות באמצעות הליך משפטי מתאים, ובפרט באמצעות צו הורות פסיקתי.
חשוב להדגיש כי עצם קיומו של קשר גנטי להורה ישראלי אינו בהכרח מספיק, כשלעצמו, לצורך השלמת הרישום. בהליכי פונדקאות בחו"ל נבחנים, בין היתר, הקשר הגנטי, חוקיות הליך הפונדקאות במדינה שבה בוצע, מעמדה של האם הפונדקאית וניתוק הקשר ההורי בינה לבין הילד.
הליך הפונדקאות ועניין האזרחות הישראלית
הליך פונדקאות הוא הליך שבו הורים מיועדים נעזרים באישה אחרת – הפונדקאית – הנושאת היריון עבורם, בדרך כלל לאחר יצירת עובר בהפריה חוץ־גופית (IVF) והחזרתו לרחמה של הפונדקאית; לאחר הלידה, הילד נמסר להורים המיועדים בהתאם להסכם ולדין החל במדינה שבה בוצע ההליך.
כאשר ההליך מתבצע בחו"ל, שאלת מעמדו ואזרחותו של הילד בישראל אינה תמיד אוטומטית, שכן רשות האוכלוסין דורשת להוכיח את הקשר ההורי של האזרח הישראלי לילד, ולא די בהכרח בתעודת הלידה הזרה או בפסק דין זר.
לדוגמא: משה ורונית, שניהם ישראלים, ביצעו הליך פונדקאות בארה"ב באמצעות פונדקאית אמריקאית. לאחר הלידה הם יצטרכו לפנות לרשויות הישראליות לצורך רישום הילד ובחינת זכאותו לאזרחות ישראלית.
כאשר האב הישראלי הוא ההורה הגנטי, עשויה להידרש הוכחה לקשר הגנטי, ובמקרים שבהם המסמכים אינם מספיקים עשויה הרשות לדרוש פסק דין ישראלי מתאים ואף הליך לבדיקת קשרי משפחה. בנוסף, אם אחד ההורים אינו הורה גנטי, רישומו כהורה עשוי לדרוש מסמכים ופסק דין נוספים. נוסף אם לא נותק הקשר ההורי בין הפונדקאית לילד כדין ובאופן שיספק את רשות האוכלוסין בישראל, יהיה צורך בהליך משפטי מורכב בישראל או בחו"ל.
התנאים להסדרת האזרחות והמעמד
ככלל, לצורך רישום הילד כאזרח ישראלי יש להוכיח כי אחד מהוריו הוא אזרח ישראלי וכן להוכיח את הקשר ההורי הרלוונטי. בהתאם לנסיבות המקרה, ההליך עשוי לכלול את השלבים הבאים (שימה חלקית):
- הוכחת הקשר הגנטי – כאשר אחד ההורים המיועדים הוא ההורה גנטי, עשויה להידרש בדיקה גנטית להוכחת הקשר הביולוגי. בדיקה גנטית לצורך קביעת קשרי משפחה מחייבת צו של בית המשפט לענייני משפחה בישראל, ובמקרים המתאימים ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות נציגות ישראל בחו"ל[2].
- הוכחת חוקיות הליך הפונדקאות – יש להציג תיעוד המאפשר לבית המשפט ולרשויות בישראל לבחון כי הליך הפונדקאות נעשה כדין במדינה שבה התקיים, לרבות הסכמתה מדעת של הפונדקאית והסדרת מעמדה המשפטי ביחס לילד.
- ניתוק הזיקה המשפטית בין האם הפונדקאית לילד – יש להוכיח את המועד והאופן שבו נותקה הזיקה ההורית של הפונדקאית. פסק דין או מסמך רשמי מהמדינה הזרה עשוי לשמש ראיה משמעותית לעניין זה, אך אינו בהכרח מחליף את הצורך בקביעה משפטית בישראל.
- קבלת צו הורות פסיקתי – כאשר נדרש כינון או הסדרת ההורות של אחד ההורים המיועדים, יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל. במקרים מתאימים, הצו עשוי להינתן ביחס להורה בעל קשר גנטי, וזאת נוכח הצורך להסדיר את ניתוק הזיקה מן האם הפונדקאית ואת ההורות הבלעדית של ההורים המיועדים.
האם נדרשת חוות דעת לדין זר?
חוות דעת לדין זר אינה דרישה אוטומטית בכל הליך פונדקאות בחו"ל. יחד עם זאת, כאשר הדין במדינה שבה בוצע הליך הפונדקאות רלוונטי לשאלות כגון מעמדה של הפונדקאית, תוקף הסכמתה, אופן ניתוק הזיקה ההורית או מעמדם המשפטי של ההורים המיועדים, עשויה להיות חשיבות רבה לחוות דעת משפטית בדבר הדין הזר.
בית המשפט בישראל עשוי להידרש לבחינת הדין הזר לצורך קביעת חוקיות הליך הפונדקאות ומועד ניתוק הזיקה ההורית.
הגשת הבקשה- בישראל או בחו"ל?
לאחר הסדרת ההורות וקבלת צו מבית המשפט, ניתן לפעול לרישום הילד כאזרח בישראל.
כאשר ההורים שוהים בישראל, ניתן להגיש את הבקשה באמצעות לשכת רשות האוכלוסין וההגירה בישראל. רשות האוכלוסין מאפשרת להורים אזרחי ישראל לרשום ילד שנולד בחו"ל במרשם האוכלוסין, בכפוף להצגת המסמכים הנדרשים.
כאשר ההורים והילד נמצאים בחו"ל, ניתן להגיש את הבקשה באמצעות נציגות ישראל במדינת המגורים.
ייעוץ משפטי לפני חתימה על הסכם הפונדקאות
הליך פונדקאות בינלאומי יוצר מערכת מורכבת של זכויות וחובות לפי הדין הישראלי וכן עשוי לפי הדין במדינה שבה מתבצע ההליך. לפיכך, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקדים ומקיף לפני חתימה על הסכם הפונדקאות, ולא להסתפק בבדיקת ההסכם מנקודת המבט של דיני המדינה הזרה בלבד.
במסגרת הייעוץ המוקדם יש לבחון, בין היתר:
- את זהות ההורים המיועדים ואת מעמדם בישראל.
- את הקשר הגנטי הצפוי בין הילד לבין ההורים המיועדים.
- את הדין החל במדינת הפונדקאות.
- את מעמדה המשפטי של הפונדקאית במהלך ההיריון ולאחר הלידה.
- את האופן והמועד שבהם תנותק הזיקה המשפטית בין הפונדקאית לילד.
- את המסמכים שיידרשו לצורך קבלת צו הורות פסיקתי בישראל.
- את האפשרות לקבל חוות דעת משפטית בדבר הדין הזר.
- את אופן רישום הילד בישראל וקבלת האזרחות והמסמכים הישראליים.
- את הסיכונים שעלולים להתעורר במקרה שבו ההליך הזר אינו תואם את הדרישות של הרשויות ובתי המשפט בישראל.
מנגנון משפטי לאורך תקופת ההיריון
מומלץ כי הסכם הפונדקאות והמערך המשפטי הנלווה אליו יכללו מנגנון מפורט לתקופת ההיריון ועד להשלמת רישום הילד בישראל. מטרת המנגנון היא להבטיח כי לאחר הלידה ניתן יהיה להשלים ללא עיכובים מיותרים את הליך קביעת ההורות, ניתוק הזיקה מהפונדקאית ורישום הילד כאזרח ישראלי.
במסגרת זו ניתן להסדיר מראש, בכפוף לדין המקומי, את התחייבויות הצדדים ביחס ל (רשימה חלקית):
- שמירת המסמכים הרפואיים והמשפטיים הנוגעים להיריון וללידה.
- מתן הסכמות ואישורים הנדרשים לאחר הלידה.
- שיתוף פעולה עם בית המשפט, הרשויות והנציגות הישראלית.
- התייצבות הפונדקאית, ככל שתידרש, בפני רשות מוסמכת או בפני נציגות ישראל.
- חתימה על הצהרות או מסמכי ויתור הנדרשים לצורך הוכחת ניתוק הזיקה.
- הנפקת תעודת לידה ומסמכים רשמיים המאומתים כדין.
- ביצוע בדיקה גנטית, ככל שתידרש.
- מתן ייפויי כוח ומסמכים נוספים הדרושים להשלמת הליך הרישום והאזרחות.
חשיבותו של מנגנון זה נובעת, בין היתר, מכך שבנסיבות מסוימות רשויות ישראל עשויות לדרוש כי האם הפונדקאית תתייצב לאחר הלידה בנציגות ישראל ותחתום על תצהיר בדבר ויתורה על הילד, במיוחד כאשר ניתוק הזיקה במדינה הזרה נעשה באמצעות מסמך מנהלי, פסק דין שניתן לפני הלידה או הסכמה שניתנה לפני הלידה.
התחייבות וייפוי כוח בלתי חוזר
כחלק מההיערכות המשפטית להליך, ניתן לשקול לכלול בהסכמים הרלוונטיים התחייבות מפורשת למתן ייפוי כוח בלתי חוזר, המיועד לאפשר להורים המיועדים או לעורך דינם לפעול, ככל שהדין מאפשר, בשם ובמקום מי שהתחייב לכך, לצורך השלמת ההליכים הנדרשים לרישום הילד בישראל ולהסדרת מעמדו.
ההתחייבות יכולה להתייחס, בין היתר, להגשת מסמכים, קבלת מסמכים, פנייה לרשויות בישראל ובמדינה הזרה, השלמת הליכי אימות ואפוסטיל, וכן ביצוע הפעולות הנדרשות לצורך רישום הקטין וקבלת אזרחותו הישראלית.
עם זאת, ייפוי כוח בלתי חוזר אינו יכול להחליף החלטה שיפוטית, בדיקה גנטית, הסכמה הנדרשת על פי דין או אישור של רשות מוסמכת, ואינו יכול להבטיח כשלעצמו את הענקת האזרחות. מטרתו היא להבטיח את שיתוף הפעולה והיכולת המשפטית לפעול להשלמת ההליך, ככל שניתן.
חשיבות התכנון המשפטי מראש
הליך פונדקאות בחו"ל אינו מסתיים עם לידת הילד. מבחינת הדין הישראלי, שלב הלידה הוא למעשה נקודת המעבר לשלב נוסף, דהיינו, הסדרת ההורות, ניתוק הזיקה מהפונדקאית, רישום הילד במרשם האוכלוסין והסדרת אזרחותו ומסמכיו הישראליים.
לפיכך, מומלץ לתכנן את ההליך המשפטי והמנהלי בישראל עוד לפני החתימה על הסכם הפונדקאות, ולא להמתין ללידה. תכנון מוקדם עשוי לאפשר זיהוי מראש של דרישות ולצמצם את הסיכון לעיכובים בהסדרת מעמדו של הילד לאחר הלידה.
הערות שוליים
[1] נוהל בין-משרדי המכונה "נוהל חו"ל"- נועד להסדיר את מעמדו של ילד שנולד לאזרח ישראל בהליך פונדקאות חו"ל. הנוהל לא פורסם בציבור.
[2] הבדיקה תבוצע באחד מבתי החולים הבאים: בית חולים שיבא, תל השומר/בית חולים הדסה, ירושלים/ בית חולים בילינסון, פתח תקוה/בית חולים רמב"ם, חיפה.
