מאת עו"ד בכיר איציק לניאדו |
חברות ישראליות רבות נדרשות להבאת מומחים זרים לישראל, ובין היתר אזרחי הודו (הודים), בעיקר מהנדסים, לצורך ביצוע פרויקטים מחישוביים (למשל הטמעת מערכות ERP, מערכות בנקאיות, SAP, אורקל ועוד), יישום פתרונות תקשורת וכן להעברת ורכישת ידע.
הודים אלו יכולים לקבל אשרת עבודה בישראל, במסגרת ענף ה"מומחים" ובמקרים מסוימים הם מוכרים אף כמומחי היי-טק, זאת בתנאי שהמעסיק הישראלי עומד בתנאים לכך. התנאי העיקרי לקבלת ההיתרים, מעבר כמובן להוכחת המומחיות והצורך בעבודתם בישראל, הוא הוכחת יכולת תשלום שכר חודשי ברוטו בגובה מינימלי של כפל השכר הממוצע במשק. סכום זה עומד כיום על 21 אלף ש"ח.
קבלת היתר העסקה בענף המומחים
לחברה, ישראלית או זרה, המבקשת להעסיק הודים כמומחים זרים בישראל, קיימות שתי אפשרויות לקבלת היתרים. האחת לתקופת עבודה של עד שנה, והשנייה לתקופה של עד שלושה חודשים.
על פי נהלי משרד הפנים, הואיל ואזרחי הודו נדרשים לאשרת כניסה לישראל גם כמבקרים, הם אינם יכולים לפנות לקבלת אשרת עבודה ל 45 יום בשנה קלנדרית, או 90 יום במסגרת אשרת ההי-טק הזמינה לעובדי חברות הי-טק ישראליות.
הבקשה לקבלת היתר העבודה מוגשת לכל מומחה בנפרד על ידי המעסיק הישראלי או המעסיק מהודו. הקשה מוגשת לרשות האוכלוסין בישראל, בצרוף כל האסמכתאות הנדרשות, בהתאם לרקע העובדתי של כל מקרה ומקרה.
תהליך קונסולרי בהודו
עם אישור הבקשה וקבלת היתר העסקה, על המומחים לעבור תהליך קונסולרי להנפקת אשרת העבודה בדרכוניהם בקונסוליה הישראלית מומביי או בדלהי. אמנם לישראל קונסוליה ישראלית גם בבנגלור, אולם זו מנפיקה אשרות תייר בלבד במועד כתיבת מסמך זה. עם זאת צפוי כי בעתיד קונסוליה זו תנפיק אף היא אשרות עבודה, בשל המצאות מומחי היי-טק רבים באזור זה.
התקופה על פי היתר העבודה נספרת ממועד קבלת ההיתר בישראל ההיתר, ולכן יש צורך בהאצת הקונסולרי מרגע שהתקבל ההיתר ההעסקה. הכירות רבה עם התהליך, הגורמים המתווכים מול הקונסוליה והכנת העובד לתהליך הינם גורמים מכריעים למהירות התהליך, זאת הין היתר בשל מורכבות ההליך הקונסולרי בהודו וכמות המסמכים והבדיקות הרפואיות הנדרשות להצגה בקונסוליה.
התהליך הקונסולרי הינו אינדיבידואלי. על המבקש לפנות לקונסוליה לשם הנפקת אשרת עבודה דרך מרכזי שירות הקרויים VAC (Visa Application Centre); במרכזים אלה, שנועדו לייעל את התהליך הקונסולרי מגיש המבקש את המסמכים הנדרשים כמו אישור משרד הפנים להזמנת העובד לישראל, תעודת יושר עדכנית, העתק תעודה מזהה (כגון Adhaar Card, Voter Card או Pan Card), דרכון בתוקף ובדיקות רפואיות תקינות.
לאחר הגשת המסמכים הראשוניים במרכזי שירות הקרויים VAC (Visa Application Centre), מטפל מרכז השירות מול הקונסוליה בהנפקת האשרה עבור המבקש. לקונסוליה יש מרחב שיקול דעת נרחב, על בסיס מידע הקיים ברשותה, באם להנפיק אשרת עבודה בדרכון, לסרב את הנפקת האשרה, או לזמן את המבקש לראיון אישי בקונסוליה עצמה לשם קבלת מידע נוסף בטרם החלטה. אם וכאשר המומחה מתבקש להגיע לראיון אישי בקונסוליה, יהיה עליו להביא עימו מסמכים נוספים, שחלקם ייחודיים להודו, כגון הסכמת הורי המבקש, או אישור בן הזוג של המבקש להיכנס ולעבוד בישראל. בן הזוג עשוי גם להתבקש לבוא לראיון אישי, גם אם אינו מתכוון להגיע לישראל.
לאחר הכניסה לישראל – השלמת התהליך
לאחר אישור הבקשה על ידי הקונסוליה, תונפק אשרת עבודה מסוג ב-1 בדרכון המומחה. בד"כ תהיה האשרה בתוקף ל 30 יום; כאשר במהלך תקופה זו המומחה נדרש להגיע לישראל. לאחר הגעתו לישראל תונפק למומחה בלשכת משרד הפנים, אשרת העבודה לתקופת שהותו הצפויה בישראל, וכן אשרה רב פעמית, אשר תאפשר למומחה לצאת ולהיכנס לישראל ללא צורך בהליך קונסולרי וקבלת אשרת עבודה חדשה בכל פעם בתקופת האשרה. במידה והמומחה לא יכנס לישראל בתוך 30 יום ממועד הנפקת האשרה, יהיה עליו להתחיל את ההליך הקונסולרי בשנית.
מוזמנים לקרוא בנוסף: ויזת E2 | אשרת עבודה
