מאת: אופיר בויום, פאראליגל בכיר |
בשמונת החודשים שחלפו מאז פרצה מגפת הקורונה לחיינו, התקבעה ההבנה בקרב רשויות המדינה שניוד מומחים זרים לעבודה בישראל הינו חיוני לכלכלה הישראלית, במיוחד בפרויקטים עתירי ידע, ניסיון ותקציב, גם בימים שבהם השמיים סגורים לכניסת אזרחים זרים לישראל.
באותה נשימה ראוי לציין שמבחינה רשמית שערי מדינת ישראל עדיין סגורים לכניסת אזרחים זרים לישראל, אך בשמונת החודשים מאז שגרת הקורונה נכפתה על מדינת ישראל והעולם, נרקמו ההתוויות והדגשים אשר מאפשרים כניסת מומחים זרים לעבודה מדינת ישראל בימי קורונה. אומנם התוויות אלו משתנו לעיתים תכופות ובהתאם להחלטות ממשלה ולפי מצב התחלואה בישראל, אך כן ניתן להצביע על מספר נקודות ציון ששמירה עליהן תסייע בניוד מוצלח של מומחים זרים לישראל.
נחיצות
הדגש העיקרי הראשון בטרם הגעה של מומחה זר לעבודה בישראל הוא הוכחת הצורך על ידי הצגת מכתב תמיכה מלקוח הקצה או הלקוח המקומי בישראל. בין אם מדובר בחברה בת בישראל של תאגיד רב לאומי או בלקוח קצה שחתום על הסכם שירות עם חברה זרה, הדרישה היא זהה בשני המקרים – תמיכה לנחיצות העובד בישראל.
הנחיצות זו מתורגמת בפועל לאסמכתאות כתובות המציינות את המיומנות, הניסיון או הידע (או כולם) של מומחה זר, ולכן אי הגעתו לישראל לצורך אותה העבודה תפגע ברציפות התפקודית של החברה שבחצרותיה מתעתד המומחה הזר לעבוד בישראל. רשויות המדינה תבקשנה את אסמכתאות אלו בעת בחינת הבקשה לאשרת עבודה, ובקשה שתוגש בלעדיהן תדחה.
המלצת משרדי הממשלה לכניסת עבודה בזמן קורונה
הדגש העיקרי השני הוא המלצה ממשרד ממשלתי רלבנטי המשתייך לתחום שבו הפרויקט המסוים עוסק. לדוגמה: על מנת שמומחה זר יגיע לעבוד בישראל בתחום תעשיות עתירות הידע, המלצה רלבנטית חייבת להינתן על ידי משרד הכלכלה. לחילופין, על מנת שמומחה זר יגיע לעבוד בישראל בפרויקט בתחום החשמל, המלצה רלבנטית חייבת להינתן על ידי משרד האנרגיה. גם במקרה זה, רשויות המדינה אשר תקבלנה בקשות למתן היתרי עבודה למומחים זרים ללא המלצה תואמת שכזו, תדחנה את הבקשות עד לקבלת המלצה מגורם ממשלתי רלבנטי.
חובת ביטוח רפואי ובידוד למומחה זר בזמן קורונה
הדגש העיקרי השלישי הוא חובת הביטוח הרפואי והבידוד. ביטוח רפואי הכולל כיסוי לתחלואים הקשורים לקורונה הוא דרישה מוגמרת בימים אלו, וסביר להניח שלא ישתנה גם כששמי מדינת ישראל יפתחו באופן רשמי. זוהי נקודת דרך חשובה נוספת של רשויות המדינה הן בטרם מתן היתר עבודה ואישור כניסה למדינת ישראל. באשר חובת הבידוד, גם כאן מדובר בנוהל שהוחמר ככל שמשבר הקורונה הוחמר בישראל, ובידוד לא יכול להיעשות אלא בדירה, שבו לא ישהה שום אדם מלבד המומחה הזר, ולא בחדר מלון.
חובת אישור כניסה לישראל בזמן קורונה למומחה ומבקר עסקי
דגש נוסף הוא חובת אישור הכניסה לישראל בימי קורונה. גם לאחר שהיתר עבודה הונפק עבור מומחה זר, אין פירושו של דבר שהמומחה יכול להיכנס ארצה. לאחר מתן היתר העבודה, יש צורך לפנות לקבלת אישור כניסה מיוחד למדינת ישראל, שכן שמי המדינה עדיין סגורים לכניסת אזרחים זרים. אישור הכניסה יונפק על ידי אותו משרד ממשלתי שסיפק את ההמלצה למתן היתר עבודה, והוא יהיה תקף לרוב לתקופה של 14 יום.
יתרה מכך, אישור כניסה חייב להינתן בכל כניסה חוזרת למדינת ישראל גם אם מומחה זר כבר השלים את תהליך קבלת אשרת העבודה במשרד הפנים. לדוגמה: מומחה זר השוהה בישראל וכבר השלים את תהליך קבלת אשרת העבודה מול משרד הפנים וביקש לצאת לחופשת סוף שבוע באיטליה, לא יוכל לחזור לישראל ללא אישור כניסה חדש.
גמישות וסבלנות
אולי הדגש החשוב ביותר הוא הצורך בגמישות וסבלנות. שגרת הקורונה כופה על מדינת ישראל ועל רשויות המדינה מציאות חדשה, וזו בתורה יוצרת תהליכי מדיניות חדשים אשר משתנים לעיתים תכופות.
כל שינוי שכזה משפיע על תהליך ניוד של מומחים זרים לישראל מבחינת לוחות הזמנים ותהליכי קבלת היתר העבודה, אישור הכניסה ואשרת העבודה. הדוגמה העדכנית ביותר היא הסגר הנוכחי, שישראל עדיין נמצאת בתוכו, המשפיע על תהליכי ניוד מומחים בדרכים שונות, כמו לוחות זמנים. כאמור בתחילת המאמר, כניסת מומחים זרים לישראל הינה חיונית לכלכלת ישראל, וכולנו מקווים שיגיע היום שבו מילים כמו קורונה, מטושים או סגר יהפכו לנחלת העבר ויאפשרו כניסה של מומחים זרים בחופשיות רבה יותר.
אך עד שהיום הזה יגיע וגם לאחריו, משרדנו יוכל לסייע וללוות בכל אחד מן הדגשים שהוזכרו לעלי (ובאחרים) על מנת לאפשר לכלכלת ישראל לצמוח במיוחד בימים טרופים אלו.
