מאת עו"ד בכיר איציק לניאדו, קן-תור & עכו

 

מאז פרוץ מגפת הקורונה (או בשמה הרשמי, Covid-19) לחיינו בפברואר 2020, נחשפנו למציאות חדשה בה כולנו עוטים מסכות בכל יציאה למרחב הציבורי, משתמשים באלכוג'ל ושומרים על ריחוק חברתי של לפחות 2 מטר – במטרה לשמור על חיי הסובבים אותנו, ובמיוחד על האזרחים הותיקים אשר נמצאים בסיכון גבוה להידבקות בנגיף החמקמק. מזה יותר מחצי שנה מלווים את חיינו מושגים חדשים אשר הפכו לחלק משיח הציבורי ונראה כאילו היו עימנו מאז ומתמיד – "חקירה אפידימיולוגית", "שרשרת הדבקה", "חסינות עדר", ו-"סגר נושם" הינם רק חלק מהביטויים אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מהשפה החדשה שבה אנו מדברים מזה חצי שנה ויותר.

 

אחד ממטבעות הלשון אשר היה פופולרי במהלך חודשים מאי-יוני הוא "להניע את הכלכלה": ביטוי זה הוטבע על ידי ממשלת ישראל לאחר מתן הקלות לעסקים (ובעיקר הקטנים-בינוניים) לפתיחתם המחודשת לאחר הסגר הכללי במדינה  במהלך חודש אפריל, והרצון להקל על המחזור העסקי של אותם עסקים, כאשר המדינה עודדה את קהל הלקוחות לחזור ולצרוך מוצרים אצל אותם עסקים במטרה אכן להתניע את גלגלי המשק ולדאוג להזרמת כספים לשם קיום אותם עסקים.

 

גם בימי שגרה מבקשת המדינה "להניע את הכלכלה", אולם באופן כללי יותר. כבר מימי הקמתה, עודדה (ועדיין מעודדת) מדינת ישראל "עבודה עברית" מתוך רצון להעניק עבודה ויכולת להתפרנס בכבוד קודם כל ולפני הכל לעובדים אזרחי המדינה. יחד עם זאת, ובחלוף השנים, הבינה המדינה כי כחלק מהרצון לתמרץ עסקים – קטנים וגדולים כאחד – להמשיך לגדול ולהתרחב (מתוך מגמה כי גדילתם והתרחבותם תיצור מקומות עבודה נוספים עבור עובדים ישראליים ובכך תתרום לחוסן הכלכלי, הורדת שיעורי האבטלה והעלאת דירוג האשראי של מדינת ישראל) ישנו צורך בעזרה וסיוע חיצוני, בהבאת ידע אשר לא קיים בישראל ואשר יוכל להשיג מטרות אלה ביתר קלות.

 

במהלך חודש מרץ 2001 הקים שר העבודה והרווחה דאז מר שלמה בניזרי ועדה מקצועית במטרה לבחון את סוגיית העסקת העובדים הזרים בישראל, וזו קבעה כי אכן האינטרס של המדינה הוא להתייחס באופן ממוקד לנושא "המומחה הזר", בשונה מיתר העובדים הזרים השונים אשר מגיעים לעבוד בישראל. כחצי שנה לאחר מכן, בחודש יולי 2001, קבעה  "ועדת בוכריס" (על שם העומד בראשה מר יעקב בוכריס) כי מומחה זר אינו אמור לתפוס את מקומו של העובד הישראלי אלא לחילופין – לעודד את העסקתו בישראל. בין המאפיינים המרכזיים של "המומחה הזר", לשיטת הוועדה:

 

1.      שכרו של המומחה הינו לפחות כפל השכר הממוצע במשק;

2.      למומחה איכויות ומיומנויות מיוחדות אשר יועברו לעובד הישראלי לצורך החלפתו בבוא העת;

3.      המומחה יוצר מקומות עבודה במשק הישראלי, ביחס של 1:10 לפחות;

4.      למומחה ידע וניסיון שאינם קיימים בישראל;

5.      למומחה השכלה והתקמצעות גבוהה מאוד;

6.      המומחה יעסוק בתפקידי ניהול ופיתוח;

 

אין ספק כי גישתה זו של המדינה הינה מאוזנת ומידתית, אשר ביד אחת מעניקה את "זכות הבכורה" לעובד הישראלי, אולם בד בבד מסייעת לו להתמקצע ולהרחיב את כישוריו ויכולותיו בזכות העסקת מומחים זרים אשר תורמים ממומחיותם לטובת כלכלת מדינת ישראל ופיתוחה. בעתיד הורוד בו העולם ימצא חיסון לנגיף הקורונה וכלכלת מדינת ישראל תתאושש ותשוב לאיתנה – העסקת המומחים הזרים בישראל תתברר כקלף שובר השיוויון אשר יזניק את ישראל קדימה וישחרר אותה מהקיפאון שנכפה עליה אי אז בפברואר 2020.

 


משרד עו"ד קן-תור & עכו המתמחה בקבלת אשרות עבודה למומחים בישראל יוכל לסייע ולייעץ בתהליך ולהיות שותף גאה להצלחה בפרויקט.