מאת: אופיר בויום, פאראליגל בכיר
הליכים קונסולריים בנציגות זרה של מדינת היעד בישראל הם חלק מהותי ובלתי נפרד מכל בקשה לאשרת עבודה בחו"ל. מדובר בתהליך בו המועמד מגיע לראיון מול המחלקה הקונסולרית בישראל של המדינה בה הוא מבקש לעבור לצורכי עבודה במטרה לזכות באשרת עבודה, זאת לאחר שקיבל אישור עקרוני של רשויות ההגירה אותה המדינה. ההליך הקונסולרי כולל סקירת מסמכים תומכים וצידוקים לצורך עבודתו של אדם באותה המדינה. בנוסף קונסוליות זרות מהוות 'שומר סף' אשר יכולות להפעיל את שיקול דעתן לגבי מתן או אי מתן אישור העבודה.
השינוי הבולט בזמן תקופת הקורונה הינו הזמינות והפעילות של קונסוליות זרות בישראל: קונסליות מסוימות צמצמו משמעותית את הנפקת אשרות עבודה, בעוד אחרות הקשיחו את דרישותיהן. שינויים אלו משפיעים באופן ישיר על זמני הטיפול של הליכים קונסולריים, ומאריכים אותם בהתאם. שינוי בולט נוסף הוא הצורך בהצטיידות במסמכים רפואיים, ביטוחי בריאות ובדיקות קורונה (לעיתים יותר מפעם אחת) כחלק מתהליך הבקשה ובסמוך למועד הריאיון. דרישות אלו שונות מקונסוליה לקונסוליה, ומשתנות לעיתים תכופות, במקרים רבים ללא הודעה מוקדמת.
אולי השינוי המהותי ביותר בתקופת הקורונה הוא המשקל של שיקול דעתן של קונסוליות משמעותי מבעבר בשאלת הנפקת או אי הנפקת אשרות עבודה. מתוקף היותן 'שומר הסף' היכול לאמוד באופן ישיר ובלתי אמצעי את המועמד, שיקול הדעת של קונסוליות גדל ובסמכותן להאריך, לשנות או להתאים הליכים קונסולריים לפי ראות עיניהן ממקרה למקרה. לקונסוליות שמורה סמכות לערער על החלטת רשויות ההגירה של מדינתן אם נמצאה עילה מתאימה לכך. דבר זה נכון במיוחד בעת הגשת בקשות לאשרות עבודה במדינות שגם נסיעות עסקיות אליהן מצריכות הצטיידות מראש באשרה תואמת, שכן במקרים כאלו ההליך הקונסולרי הוא התהליך העיקרי ולא רק המשלים.
בשל כל האמור, יש צורך לגשת להליך הקונסולרי באופן שקול ונבון, תוך תכנון נכון של בקשה לאשרת עבודה על מנת לצלוח את ההליך הקונסולרי בשלום, במיוחד בתקופת הקורונה, שבה קיים צורך משמעותי להוכיח את נחיצות המעבר למדינת היעד כחיונית.
