מאת עו"ד דניאל אספירו, מנהל מחלקת לקוחות פרטיים בקן-תור & עכו |
לאחרונה פנה למשרדנו לקוח שביקש לאחרונה אשרת כניסה לבן זוגתו מספרד. לאחר שנמסר לו שימתין להחלטה, ולאחר שהמתין למעלה מחודשיים ימים, הוא לא קיבל החלטה.
הלקוח שאל את חוות דעתנו המשפטית ביחס לשאלה האם משרד הפנים חייב להשיב על בקשתו? אם כן תוך כמה זמן? מה קורה אם משרד הפנים לא משיב לא או לא מנמק את החלטתו?
מכיוון שהשאלה שכיחה, כתבתי לאת דעתי בסגנון קל, כל השאלות כל התשובות:
חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (להלן: "החוק")[1] מחייב את הרשות השלטונית לנמק את החלטתה. סיבת ההנמקה נועדה לאפשר ביקורת עצמית על פעולותיה של הרשות על ידי בית המשפט [2]מחד, ומאידך לאפשר למבקש הבקשה לערער כנגד ההחלטה.
סעיפים 2(א) ו- 6(ב) לחוק עומדים כניצים האחד מול השני. חובת הנמקה לפי הראשון עומדת על 45 ימים לעומת 90 ימים לשני. גברת דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פתרה את הסוגיה בסעיף 13 לחוות דעתה[3]:
"יש לדעתי לראות בתקופת הזמן שנקבעה בסעיף – 6(ב) כ"עוקבת" אחרי תקופת הזמן שנקבעה בסעיף 2(א) שהיא התקופה הראשית, וזאת גם אם ניסוחו הנוכחי של סעיף 6(ב) קיימת בעייתיות כרגע".
ובהמשך הסעיף
" כאשר לעמדתנו ראוי להעמיד את התקופה המקסימלית בסעיף 6(ב) על 45 ימים".
נוכח העובדה שפרשנות היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, חובת התשובה וההנמקה של רשות האוכלוסין וההגירה היא תוך 45 ימים מקבלת כתב הבקשה. על החלטת רשות האוכלוסין וההגירה המנומקת ניתן להגיש ערר לבית המשפט תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.
מה אם הרשות לא השיבה לבקשה תוך 45 ימים?
עמדתה של גברת דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה[4] היא כי במידה ולא ניתנה החלטה דין הבקשה כאילו סורבה, מבלי לנמק את סיבת הסירוב.
מן הכלל אל הפרט
כל אדם שהגיש בקשה בכתב ולא בעל פה אל רשות שלטונית בכלל ולרשות האוכלוסין וההגירה בפרט, זכאי לקבל תשובה מנומקת בכתב תוך פרק הזמן האמור לעיל. חובת ההנמקה חלה גם על החלטה בעניין ביטול רישיון ישיבה בישראל של מי ששוהה בישראל כחוק.
עם זאת ראוי לציון כי המחוקק בחר להחריג את החלטותיו של שר הפנים מכלל חובת מתן התשובה תוך 45 ימים, ככל שהדבר נוגע לבקשות הקשורות למתן אשרת שהייה בישראל[5]. במילים אחרות, לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים שיקול דעת בלעדי אם להשיב לבקשה לאשר ישיבה בישראל תוך 45 ימים.
אם לא נתקבלה החלטה תוך פרק הזמן הנ"ל, ניתן לפנות לבית המשפט שיורה לרשות לנמק את החלטתה.
אי נימוק החלטה של רשות שלטונית בישראל אינו מעיד על דחיית הבקשה או כי ההחלטה לא לאשר את הבקשה היא סופית. פנייה באמצעות משרד עורכי דין המתמחה בתחום לרשות ו/או לבית המשפט עשויה להביא לזירוז מתן החלטה או לשקילה מחדש של ההחלטה ואף לשינוי ההחלטה.
למשרד עו"ד Kan-Tor & Acco ניסיון רב בהתנהלות מול משרד הפנים ובתי המשפט בישראל.
[1] חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958
[2] בגץ 2355/98 ישראל סטמקה נ' שר הפנים , נג(2) 728, סעיף 19, 754
[3] "הסדרת חוסר בהירות בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) התשי"ט-1958 מיום 29 אוקטובר 2017
[4] ראה ה"'ש , 3, סעיף 8
[5] סעיף 9(ב) לחוק
