מאת עו"ד שי נמרודי. קטע נבחר מתוך הספר אשרות לניוד מומחים לישראל, מהדורה שנייה – 2018, מאת צבי קן-תור ועמית עכו .
על פי החוק חובת השירות הצבאי חלה על מי שהוא אזרח ישראל או תושב קבע במדינה אשר טרם התייצב לשירות סדיר או שירות מילואים, והוא מעל גיל 16 וחצי. חוק שירות ביטחון קובע כי תושב קבוע הוא, בדרך כלל, אדם שמקום מגוריו הקבוע נמצא בשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל.[1] ככלל, עובד זר בישראל (ובכלל זה מומחה זר) לא ייחשב כתושב בישראל.
כך לדוגמה, עובד או מומחה זר לא זכאי לזכויות מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המוקנות לתושבי ישראל בלבד, לאור תיקון לחוק ההסדרים של שנת 2003[2] הקובע כי אזרחים זרים המחזיקים באשרות ב-1 לא ייחשבו כתושבי ישראל לצורך חוק ביטוח לאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בעבר הבהיר היועץ המשפטי לממשלה כי עובד זר השוהה בישראל, לעולם לא ייחשב כתושב ישראל, לכל צורך שהוא
היעדרות משירות הצבאי – ישראלים בחו"ל
חוק שירות ביטחון קובע כי מי שנקרא להתייצב לשירות צבאי רואים אותו כמי שנמנה עם הכוחות הסדירים של הצבא מן הזמן שנקבע בצו להתייצבות. עוד קובע החוק כי אם לא התייצב, רואים אותו כמי שעזב את השירות שלא כחוק.
חוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנעדר מהמקום שבו היה חייב להתייצב כדין, דינו מאסר של שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך. בתיקון לחוק השיפוט הצבאי מחודש מרץ 2016, נקבע כי "עריקה" היא סיטואציה שבה חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, כאשר העונש הקבוע לעבירה זו הוא מאסר שבע שנים. אם נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים. החוק קובע כי חייל שנעדר משירות בצבא שמונה־עשר חודשים, שלא ברשות, רואים אותו כמי שנעדר מן השירות מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
עבירת העריקות מן השירות היא עבירה פלילית, אלא אם הנאשם הוכיח כי במועד ההתייצבות לא היה תושב קבע בישראל ולא היה בגיל שבו הוא חייב בקיום חובת ההתייצבות. החובה להתייצב למי שנקרא לשירות ביטחון לפי החוק נותרת בעינה כל עוד לא מולאה החובה, זאת בלי לפגוע באחריות הפלילית המוטלת על מי שלא התייצב בזמן שנקבע לכך.
לדוגמה: שמשון נולד בישראל בשנת 1982 והתגורר בישראל עם הוריו עד שנת 2002. שירותו הצבאי של שמשון נדחה עקב לימודיו באוניברסיטה במסגרת עתודה אקדמאית. שמשון גויס במהלך לימודי העתודה לצבא וקיבל מספר אישי. עם זאת, בשל לימודיו לא עבר שמשון טירונות או הכשרה צבאית אחרת. עם סיום לימודיו יצא שמשון את ישראל לטיול והחליט שלא לשוב עם סיום הטיול. שמשון נשא אישה והתאזרח בצרפת, שם הוא מתגורר עד היום. על פי רישומי הצבא שמשון נעדר מן השירות שלא ברשות משנת 2002. אם שמשון יגיע לישראל קרוב לוודאי כי ייעצר עם כניסתו ויואשם בפני בית דין צבאי בעבירת עריקות אשר העונש עליה עומד על עד שבע שנות מאסר; נוסף על כך, עם הגשת כתב האישום לשמשון יהיה רישום פלילי.
דין דומה חל גם על אזרח ישראלי אשר יצא את ישראל עם משפחתו לאחר גיל 16 וחצי ולא הסדיר את יציאתו עם שלטונות הצבא. ביחס לצעירים אלו אפשר לקבל את התחשבות שלטונות הצבא בנסיבות אישיות, אך זאת רק אם מבוצעת פנייה לשלטונות הצבא ביוזמת האזרח טרם ההגעה לישראל של אותו אזרח.
ישראלים בחו"ל יכולים להסדיר את מעמדם מול שלטונות הצבא, באמצעות פנייה לקונסוליית ישראל בחו"ל או בפנייה לשלטונות הצבא בישראל בבקשה מתאימה. פנייה ישירה בישראל לשלטונות צה"ל באמצעות בא כוח מקומי יכולה לקצר את תהליך הסדרת המעמד.
מובן שהדין החל על חייל אשר יצא לחופשה בחו"ל לאחר גיוסו ולא חזר לשירותו הצבאי, חמור הרבה יותר מדינו של צעיר שנסע עם משפחתו לחיות בחו"ל, עוד טרם גיוסו בפועל, ולא חזר לישראל גם לאחר שהוגדר על ידי שלטונות צה"ל כמלש"ב (מיועד לשירות ביטחוני).
משרד קן-תור & עכו מתמחה בטיפול בהסדרת מעמד בני מהגרים מול שלטונות צה"ל. אנא פנו אלינו לפרטים נוספים info@ktalegal.com
