| מאת עו"ד עמית עכו, שותף, קן-תור & עכו

 

ביום -26 באוגוסט 2020 משך ח"כ בצלאל סמוטריץ' (ימינה) את הצעת חוק שהגיש ושאר תכליתה לצמצום תחולת חוק השבות. בהצעת החוק סמוטריץ' ביקש לבטל את "סעיף הנכד" – סעיף 4א שנוסף לחוק ב-1970, ומעניק זכות עלייה לנכדים ונכדות של יהודים גם אם אינם נחשבים בעצמם ליהודים.

 

אודות חוק השבות

חוק השבות אשר נחקק בשנת 1950 קובע כי אופייה היהודי של המדינה יישמר רק אם רוב אזרחי הארץ יהיו יהודי. חוק השבות מכיר בזכותו של כל יהודי לעלות לישראל ולהשתקע בה. החוק מגדיר "יהודי" כ"מי שנולד לאם יהודיה או נתגייר ואינו בן דת אחרת". החוק חל גם על בני משפחתו הלא-יהודיים של יהודי. כך, יכולים לעלות לישראל ולחיות בה גם בת זוגו של היהודי, ילדיו ובני זוגם ונכדיו ובני זוגם.

בשנת 1970 החוק תוקן ונוספה לו הגדרה של מיהו יהודי לצורך החוק – "מי שנולד לאם יהודיה או נתגייר ואינו בן דת אחרת" וסעיף 4א'  המבהיר מי זכאי לעלות לישראל מכח החוק – לבני משפחתו של יהודי, עד דרגה של נכד/ה ובן/ת זוגו/ה.

סביב חוק השבות וסעיפיו התעוררו במהלך השנים מספר ויכוחים ומחלוקות: שאלת "מיהו יהודי?", שאלת זכאות ההגירה לישראל מכוח חוק השבות. כמו כן כמובן העלה החוק שאלות ביחס  לפגיעה לכאורה בזכות לשוויון של אזרחי ישראל שאינם יהודים.

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מתחילת שנת 2012 ועד סוף חודש אוקטובר 2019 הגיעו ארצה 179,849 עולים, אך רק 25,375 מהם יהודים, כלומר רק 14% יהודים בהתאם להגדרות הרבנות הראשית.

בשל העובדה לפיה מרבית העולים אינם יהודים, התעורר לאחרונה מחדש ויכוח סביב שאלת הזכאים להיכנס לישראל מכוח חוק השבות. סעיף 4א' מקנה זכות עליה לבני משפחתו של יהודי, עד דרגה של נכד/ה ובן/ת זוגו/ה. בקרב הדתיים יש מי שמבקש לבטל את "סעיף הנכד" כדי לצמצם את מספר הלא יהודים העולים לישראל.

 

הצעת תיקון החוק של ח"כ סמוטריץ'

באמצעות התיקון  לחוק השבות מ 1970 (המאפשר זכות עלייה גם לבני משפחתו של יהודי, עד דרגה של נכד/ה ובן/ת זוגו/ה), נפתח פתח לעלייתם של מאות אלפי אנשים, שהגיעו לישראל בשנות ה־90 ממדינות חבר העמים. בין העולים היו כאלה שראו את עצמם שייכים לעם היהודי, אף כי אינם יהודים לפי ההלכה. בדברי ההסבר להצעת החוק, כתב ח"כ סמוטריץ' כי

במתכונתו הנוכחית מאפשר חוק השבות, התש"י–1950, גם לנכד של יהודי לקבל מעמד וזכויות של עולה, אף אם הוא עצמו, ולעיתים אף אם הוריו, כבר אינם יהודים. מצב זה גורם לכך שהחוק מנוצל על ידי רבים שניתקו כל קשר עם העם היהודי ומסורתו, ובפועל מרוקן את החוק מכוונתו המקורית שהיא לפתוח את שערי המדינה ליהודי התפוצות.

מטרת תיקון זה היא לצמצם את זכויות בני המשפחה הנכנסים בגדרי החוק, באופן כזה שהצאצאים הזכאים לכך יהיו רק ילדיו של יהודי ולא נכדיו, על מנת למנוע את אחד האבסורדים הגדולים בספר החוקים הישראלי – שהחוק היהודי המובהק ביותר נותן הכשר גורף לכניסת לא יהודים בשערי המדינה.

 

הסרת הצעת החוק וההתנגדות הפוליטית לה

הבולטים שבמתנגדים להצעת החוק היו חברי יש עתיד וישראל ביתנו, אשר אליהם פנה ח"כ סמוטריץ בתחילת דבריו בכנסת וטען כי:

אתם רוצים להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. אתם רוצים מפעל לייבוא מנדטים, לא אכפת לכם מהזהות היהודית של המדינה, אתם הרי קוראים לעולים היקרים האלה לא להתגייר.

אחיי ואחיותיי העולים היקרים, אל תתפתו אחרי קמפיין השנאה ליהדות שמובילים לפיד וליברמן הצמד חמד. אתם צריכים להתגייס שלא יהיה מצב שדווקא כאן שאנחנו מגיעים למדינת היהודים, דווקא כאן העם היהודי ילך לאבדון ויתבולל ויעלם מעל בימת ההיסטוריה.

מאוחר יותר הסביר ח"כ סמוטריץ' כי:

זה פיל גדול שמונח באמצע החדר הרבה מאוד שנים, רק בשלוש השנים האחרונות האוכלוסייה של הלא יהודים במדינת ישראל גדלה ב-90,000. יש לנו היום 440,000 עולים שאינם יהודים במדינת ישראל, בסך הכול 30 אלף מתוכם התגיירו…בעוד 2 דורות זה שלושה מיליון, לאחר מכן זה תהליכי התבוללות אדירים תראו מה קורה בארה"ב ובאירופה. מי שיש לו אחריות על הכתפיים לעתידו של העם היהודי ולקיום הפיזי במובן הכי בסיס של המילה, חייב את הפרצה הזו לסגור

יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד הגיב לח"כ סמוטריץ':

נדמה לך שאתה תגדיר לנו מהו העם היהודי ומי הם היהודים. הנכדים האלה שהגיעו לארץ מברית המועצות לשעבר ומשרתים בצה"ל תורמים למדינה יותר מכל הרבנים הקיצוניים שלך ביחד

ח"כ אביגדור ליברמן הגיב ואמר:

אתה רק מוסיף פה שיסוי ופילוג בתוך העם היהודי. מה אתה קשור ליהדות? המסר היחיד שלך זה שנאה ופילוג העם היהודי.

לבסוף כאמור הסיר ח"כ סמוטריץ את הצעתו והסכים לדחותה .בשלושה חודשים כדי להגיע עליה להסכמות.

בהערת אגב אציין כי במהלך הדיונים בדבר הצורך שבתיקון החוק, אוזכר הפרופסור למשפטים אמנון רובינשטיין אשר הציג בהזדמנויות שונות את הגדרת היהדות של חוקי נירנברג כמודל ש"סעיף הנכד" נועד להיות תמונת הראי שלו. עם זאת, בדיקה מדוקדקת מגלה כי חוקי נירנברג לא נזכרו בדיוני הכנסת על "סעיף הנכד" בחוק השבות, לא

בישיבות בוועדת הכנסת ולא בישיבות המליאה כפי שטען ח"כ סמוטריץ'.

משרד קן-תור & עכו מתמחה בהסדרת מעמד ליהודים וזכאי חוק השבות. לפרטים נוספים בדבר האפשרויות השונות נא לחץ כאן

 


הערת המחבר: אין במאמר זה משום קביעת עמדה או מתיחת ביקורת כלפי אלו המופיעים בה בשמם או בתוארם. המאמר נועד ליתן סריקה משפטית של המצב המשפטי, הצעת תיקון החוק ותגובות המערכת הפוליטית אליה.