העסקת עובדים זרים בענף הבנייה: כל מה שרצית לדעת

מאת עו"ד עמית עכו |

בשל הגידול במספר פרוייקטי הבינוי הנערכים בישראל מחד והמחסור הגובר בעובדים זרים בתחומים הנושקים בבנייה (בעיקר גמר, חיפוי וכו) אנו נתקלים לאחרונה בשאלות שונות המובאות אלינו ע"י לקוחותינו (תאגידי כח אדם והחברות הקבלניות המעסיקות בפועל) המבקשות לבדוק אם יוכלו להיעזר בעובדי בניין המובאים לישראל ומועסקים ע"י תאגידי כח אדם מורשים לבנייה.

לצורך זאת ריכזנו את עיקר הכללים החלים בענף מורכב זה. אין לראות במדריך זה ייעוץ משפטי. אנו ממליצים לבדוק כל מקרה לגופו, בשים לב למהות החברה המבקשת (המעסיקה בפועל), סוג העבודה, סוג הפרוייקט, רישוי החברה המעסיקה בפועל בפנקס הקבלנים והיבטים אחרים.

רקע

בהתאם להחלטת ממשלת ישראל מיום 15.8.04 מספר 2446 הוסדרה כניסתם ועבודתם של עובדי בניין באמצעות תאגידי כח אדם, במסגרת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו- 1996 והחל ממאי 2005 החלה העסקת העובדים הזרים בענף הבניין ע"י תאגידים ממועד זה חל איסור חמור על העסקת עובדים זרים לענף הבניין שלא באמצעות קבלן כוח אדם מורשה להעסקת עובדים זרים לענף הבניין מלבד במקרים המפורטים בנהלי משרד הפנים.

שיטת התאגידים הינה שיטה ייחודית בתחום העסקת עובדים זרים, המבוססת על מדיניות פיקוח הדוק של התאגיד – מעסיקו של העובד הזר ועל שמירת זכויותיו של העובד הזר.

בית הדין הארצי לעבודה קבע והאיר בעב' 2/06 מלגם נ' משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כי:

"משטר התאגידים מושתת על מדיניות אכיפה קפדנית בתחום העסקת העובדים הזרים, שמטרתה ותכליתה הבטחת זכויותיהם של העובדים הזרים המבקשים להתפרנס בכבוד. תאגיד המעסיק עובדים זרים חייב להקפיד, הקפדה יתרה, על שמירת זכויותיו של העובד. בד בבד מחויב התאגיד למלא התחייבויותיו כלפי המדינה שהעניקה לו את רישיון ההעסקה, ובתוך כך לוודא שהעובד יועסק על פי הרישיון וההיתר שניתנו לשם פעולת התאגיד ובמסגרתם בלבד".

מי רשאי להעסיק בפועל את עובדי הבניין?

מעסיק בפועל (המקבל את עובדיו מהתאגיד) יכול להיות רק קבלן בעל רישיון בתוקף בהתאם להוראות חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ"ט – 1969, המבצע עבודות בניה בהתאם לסיווג המופיע ברישיונו.

היכן ניתן להעסיק את עובדי הבניין?

הנוהל קובע כי העובדים הזרים יועסקו באתרי בניה בלבד.

באילו מקצועות ניתן להעסיק את העובדים הזרים?

הנוהל קובע כי ניתן להעסיק את העובדים הזרים אך ורק במקצועות אלה: טפסנות (הקמת התבניות שלתוכה יוצקים בטון), ברזלנות (שילוב פלדה בבטון), טייחות, ורצפות.

מובהר כי אין מניעה שהעובדים הזרים שמרבית עבודתם היא בטפסנות או בברזלנות, יועסקו גם במעט עבודות רתכות או מסגרות הנדרשות במסגרת עבודות השלד, כעבודות משניות, בהתאם לדרישה ולהסכמת העובדים.

כמו כן, אין מניעה שהעובדים הזרים העוסקים בעיקר בארבעת המקצועות הנ"ל ואשר יסכימו לכך, יועסקו גם בבנאות כעיסוק משני נוסף ("העבודות הרטובות").

מכלל הן ניתן לשמוע לאו: אין להעסיק עובד זר בבניין בביצוע עבודות רטובות, במקרה בו עיקר עבודתו בפרוייקט אינה טפסנות, ברזלנות, טייחות, ורצפות .

משרד הבינוי והשיכון מגדיר עבודות רטובות ככאלו הכוללות עבודות טפסנות, ברזלנות, רצפות וטייחות לרבות:

• עבודות הקשורות בשלד המבנה לרבות טפסנות, ברזלנות והרכבת אלמנטים טרומיים
• עבודות הכנת תשתית בלבד למערכות בניין (חשמל, תקשורת, תאורה, מיזוג אוויר, תיעול וניקוז מים וביוב) והנחת תשתיות סביבתיות (אבני שפה, מדרכות)
• עבודות אלומיניום ומסגרות
• עבודות בנאות
• עבודות חיפוי וריצוף חוץ ופנים
• עבודות איטום
• עבודות בנאיות – בניית קירות פנים וחוץ
• עבודות טיח וצבע

נא ראה: https://www.gov.il/he/departments/guides/munach_avodot_retubot

יודגש כי אין להעסיק עובדים זרים בעלי אשרה ורישיון עבודה בענף הבניין בתפקידים אחרים שאינם המקצועות המפורטים לעיל, ובכלל זה חל איסור להעסיקם בתפקידי פיקוח, השגחה, או ניהול.

באלו פרויקטים ניתן להעסיק את עובדי הבניין הזרים?

בהתאם להחלטות ממשלה משנת 2015  2018, שעניינה "סיוע ממוקד להגדלת היקף פעילות הבניה למגורים", נקבעו סוגי הפרויקטים בהם מותר להעסיק עובדים זרים לבניין בעבודות רטובות, במטרה לתעדף בניה למגורים ותשתיות על פני יתר תחומי הבניה. כך נקבע כי כל עובדי הבנייה הזרים שיגיעו לישראל לאחר 1.1.2016  יועסקו אך ורק בפרויקטים הבאים:

• "תשתיות" – מערכת מים, ביוב, ניקוז, חשמל, תאורה, כבישים וגשרים
• "בניה למגורים" – דירות, בניה רוויה או בתים צמודי קרקע,
• "מבנה משולב" – מבנה מגורים המורכב ממספר פונקציות משולבות
• "מבנה ציבור" – מוסד חינוך, מתנ"ס, שלוחתו, או חדר חוגים, אולם תרבות או מופיעים, אולם ספורט או מגרש ספורט, בריכת שחיה, ספריה, מרכז לצעירים ולגיל הרך, מועדון נוער או קשישים, מעון יום, בית כנסת, מקווה, מוסד בריאות או בית חולים.

פרויקטים חריגים

על אף ההגבלות בסוג הפרויקטים המותרים בעבודה, נקבע כי ניתן להגיש בקשה מיוחדת צוות בינמשרדי מיוחד בראשות מנכ"ל משרד הבינוי, להעסקת עובדי בניין לפרויקטים אחרים שיש בהם תועלת להגדלת היצע של דירות למגורים ופרויקטים ביטחוניים, ובלבד שהמקצועות והעבודות האמורים

יהיו המותרים כיום להעסיק עובדים לא ישראלים (עבודות רטובות).

עבירה על הוראות הנוהל

חלה ענישה פלילית ומנהלית ביחס להעסקת עובדים זרים לבניין בידי קבלני בנין שלא באמצעות קבלן כוח אדם מורשה. כמו כן העסקת עובדים זרים לענף הבניין, בבניה שאינה בנייה למגורים או לתשתיות ולא אושרה כחריג כאמור לעיל תחשב לעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א- 1991

מהן חובות המעסיק בפועל?

כלל האחריות על תנאי העסקת העובד הזר, תשלומי השכר ותנאי עבודתו מוטלת בראש ובראשונה על התאגיד בעל ההיתרים. ואולם, אחריות זו לא פוטרת את המעסיקים בפועל מחובותיה כלפי העובד הזר ולמעסיק בפועל אחראיות בהתאם להוראות להוראות חוק קבלני כוח אדם וחוק עובדים זרים.

עם זאת קובע הנוהל כי על מנת להבטיח את תנאי העסקתם של העובדים הזרים, תוטל האחריות גם על המעסיק בפועל בהתאם לקבוע בסעיף 1 ז' 1 לחוק עובדים זרים, הכולל בין היתר תשלום פיקדון, ביטוח רפואי, ומגורים הולמים.