מאת עו"ד בכיר דניאל אספירו, מנהל מחלקת לקוחות פרטיים |
חוק השבות, התש"י–1950 מעניק לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל את הזכות לעלות לישראל ולקבל תעודת עולה, אלא "אם נוכח שר הפנים שהמבקש – (1) פועל נגד העם היהודי; או (2) עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה; או (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור".
בהתאם לחוק השבות, הזכות קיימת במקביל לקרובי משפחה של היהודי, כולל לבן / בת הזוג , לילדיו ובני זוגם, ולנכדיו ובני זוגם, ובלבד שהיהודי לא המיר את דתו, ואין לו כוונות זדון כנגד מדינת ישראל.
אך מה קורה שנין של יהודי מבקש לקבל מעמד בישראל מכח חוק השבות?
נין של יהודי אינו זכאי למעמד עולה מכוח חוק השבות ואף לא לאזרחות ישראלית מכוח חוק האזרחות, תשי"ב-1952. למרות זאת, קיימת אפשרות להסדרת מעמדו של נין היהודי, וזאת על מנת לאפשר את שמירת התא המשפחתי הקיים, בהתקיים התנאים הבאים במצטבר:
- נכד/ה ליהודי שעולה לישראל מכוח חוק השבות.
- הוריו של הנין קיבלו מעמד של עולים.
- הילד/ה של הנכד/ה מגיע להשתקע בישראל.
- הנין הוא קטין (עד גיל 18).
לאחר אישור הבקשה, הנין יהא זכאי לקבלת אשרת ישיבה א/5 למשך שנה. האשרה ניתנת להארכה עד לשנתיים נוספות לכל היותר, ובסך הכל לשלוש שנים.
בתום תוקף שלושת השנים, ניתן להגיש בקשה לקבלת אזרחות בישראל או למתן מעמד של קבע, גם אם הקטין הפך לבגיר. את הבקשה ניתן להגיש במשרד הפנים בישראל בהתאם לכתובת המגורים הרשומה של הוריו של הנין.
תוצאות החלטת רשות האוכלוסין וההגירה יכולות להיות הרות גורל. מחד לאשר את התהליך ומנגד לבטל ואף לדחות את הבקשה. הסתייעות במשרד עו"ד המתמחה בתחום זה יכולים למנוע עיכוב ומפח נפש.
משרד עו"ד קן-תור עכו הינו משרד בוטיק המתמחה בכל בקשות ההגירה לישראל בכלל ובפרט בבקשות זכאות מכח חוק השבות. משרדנו בעל ניסיון עשיר, ואנו יכולים לסייע לכם בתהליך המסובך והמורכב של הכנות לקראת התהליך, טיפול הבקשה והכנת התיק במשרד הפנים בישראל.
