|מאת שי נמרודי, שותף

בפסק דין שפורסם לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נקבע כי מעסיק של עובד זר בענף הבנייה אינו חייב לבטחו בביטוח פנסיוני ואובדן כושר עבודה, ודי בכך שהוא מקפיד על ביצוע הפקדות עבורו לפיקדון מיוחד כנדרש בחוק. מדובר על הפקדות ביחס לזכויותיו הסוציאליות של העובד הזר, המהוות הסדר חלופי לתשלום זכויות אלו לעובדים ישראלים, והן נדרשות מכח חוק עובדים זרים, תשנ”א-1991 ותקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), תשע”ו-2016. כלומר, בכך שהמעסיק של העובד הזר בענף הבנייה הפקיד עבורו בפיקדון את הסכומים הקבועים בחוק, הרי שהמעסיק מילא את חובותיו כלפי העובד, ואין הוא נדרש גם לבטח אותו בביטוח פנסיוני ואובדן כושר עבודה.

סיפור המקרה

מסיפור המקרה בסעש (ת”א) 8727-03-21 יורי פויאנה – דור עמל בע”מ עולה כי העובד הזר, אזרח מולדובה, החל לעבוד בשנת 2006 במפעל בטון באזור התעשייה ברמלה. בשנת 2020 עבר העובד אירוע מוחי, בעקבותיו הפך לסיעודי, ואיבד את כושר עבודתו לצמיתות. לאור זאת, טען העובד כי מכיוון שהמעסיק לא ביטח אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, עליו לפצותו בתשלום כל הזכויות והתשלומים שהיו מגיעים לו אילו היה מבוטח.

נטישת האחריות הביטוחית

לטענת העובד, בכך שהמעסיק לא ביטח אותו בביטוח אובדן כושר עבודה, הוא פעל בניגוד לחובה הקבועה בהסכם הקיבוצי (משנת 2015) וצו ההרחבה בענף הבנייה, וכי הוא זכאי לכלל הסעדים אותם תבע.

הטענות המעסיק

מנגד, טען המעסיק כי פעל בהתאם לדין כאשר הפקיד עבור העובד את הסכומים הקבועים בחוק לפיקדון המיוחד, והדגיש כי לא רק שלא הפר את הוראות הדין, אלא להיפך, הוא פעל בהתאם לחוק, ובהתאם למדיניות חברות הביטוח שלא לבטח עובדים זרים בביטוח אובדן כושר עבודה. עוד טען המעסיק כי גם על פי ההסכם הקיבוצי הרלוונטי, היה עליו במקרה זה להפקיד עבור העובד את ההפקדות לפיקדון, אשר מהווה תחליף להסדר פנסיוני הכולל ביטוח אובדן כושר עבודה.

החלטת בית הדין

לאחר בחינת טענות הצדדים דחה כאמור בית הדין את התביעה, וקבע כי די בביצוע התשלום לפיקדון. בנימוקיו הדגיש בית הדין כי מצד אחד העובד הציג טענות המתבססות על הוראות המופיעות בהסכם הקיבוצי וצו ההרחבה, אולם מנגד הוא התעלם מהוראות אחרות באותו הסכם, לפיהן במקרים בהם חלה מניעה להחלת אחת הזכויות שבהסכם על העובד, הרי שעל הצדדים לפעול במשותף כדי למצוא מנגנון משותף להסדרת העניין. בנוסף, קובע ההסכם הקיבוצי כי שיעור ההפקדות המינימלי שנקבע בדין לעניין עובדים זרים יבוא על חשבון ההפקדות לפנסיה, לפיצויים ולקרן השתלמות המתחייבות לפי ההסכם.

המסקנה המשפטית

לאחר שבחן בית הדין הן את לשון חוק עובדים זרים, התקנות הרלוונטיות, ואת הוראות ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף הבנייה, הוא הגיע למסקנה ברורה לפיה מעסיק עובד זר אינו חייב לבטח את העובד בביטוח פנסיוני כלשהו, ומכאן גם שאינו חייב לרכוש עבורו ביטוח אובדן כושר עבודה (אשר הינו בדרך כלל אחד מרכיביו של הביטוח הפנסיוני). יתרה מכך, מעסיק שירכוש עבור העובד ביטוח פנסיוני שכזה במקום להפקיד את הפיקדון יפעל בניגוד להוראות החוק. בית הדין אף הבהיר כי גם מעסיק שיבקש לרכוש עבור עובד ביטוח אובדן כושר עבודה בנוסף להפקדות לפיקדון לא יוכל לעשות זאת, מאחר שאין כיום אף חברת ביטוח או חברה אחרת המנהלת קרנות פנסיה המוכרת ביטוחי אובדן כושר עבודה לעובדים זרים.