מאז 2010 הצטבר סך הקנסות למעסיקים ב-64 מיליון שקל. מהן העבירות השכיחות בתחום ולאילו קנסות אתם צפויים במקרה שתעברו עליהן?
רשות האוכלוסין וההגירה יוצאת בימים אלו למבצע אכיפה רחב היקף כנגד העסקת נתינים ומסתננים זרים בניגוד לתנאי הרישיון שלהם. מעסיקים אשר יתפסו במבצע צפויים להרשעה בפלילים ולקנסות של עשרות או מאות אלפי שקלים. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, מאז 2010 ועד ליולי 2017,הוגשו בישראל 2,000 כתבי אישום בנושאים הקשורים להעסקת עובדים זרים שלא כדין. סך הקנסות שהוטל על אזרחי ישראל שהעסיקו עובד זר שלא כדין מאז 2010 מסתכם ב–64 מיליון שקל. ואולם חרף כל אזהרותיה של הרשות, רבים עדיין מעסיקים עובדים זרים בניגוד לדרישות החוק. מיפינו את העבירות המהותיות והשכיחות אותן מבצעים המעסיקים בשל חוסר הבנה של דרישות החוק.
ההעסקה שלא על פי ההיתר וניוד
מעסיק חייב להיות בעל היתר להעסיק את העובד בענף הספציפי, כאשר בנוסף, לעובד צריכה להיות אשרת עבודה בתוקף, המתאימה לענף הספציפי שבו הוא מועסק. אלא שלעיתים קרובות, מעבידים שקיבלו היתר להעסיק עובד זר בענף מסוים, כגון עזרה סיעודית, מעסיקים אותו בעבודות אחרות. כך למשל, חקלאי רשאי להעסיק עובד בקטיף תפוזים, אך אינו יכול לדרוש ממנו לעבוד בחנותו כמוכר פירות. באותו האופן, אם אדם קיבל אישור להעסיק מטפל סיעודי, הוא אינו רשאי להורות לו לטפל בנכדים שלו . כמו כן, קיימת תופעה בה העובד הזר "מועבר" לעבודה אצל מעסיק אחר, ללא אישור מראש ובכתב ממשרד הפנים, שגם היא מהווה הפרה של תנאי ההיתר ותביא לביטולו. בנוסף, האסכמתא היחידה שמלמדת על ההיתר שניתן לעובד היא האשרה שהוא מחזיק בידיה ולא שום מסמך אחר.
הפרשת 36% אחוז משכרו של העובד לפיקדון
החל ממאי 2017 מפרישים מהגרי עבודה 20% משכרם בכל חודש לקרן מיוחדת, אשר למעשה מהווה חשבון אישי סגור בבנק. בנוס, החוק דורש מהמעסיק להפריש 16% נוספים מהשכר לאותו חשבון בנק, אולם ישנם מעסיקים שאינפ מקפידים לעשות זאת.
משרדנו מתמחה בקבלת אשרות עבודה למומחים זרים בישראל וכן טיפול משפטי במעסיקים שנתפסו בהעסקה לא חוקית
